פירוט מלא של כל העלויות בהליך חדלות פירעון: אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין, הוצאות נלוות, אפשרויות פטור ותשלום בתשלומים.
עלות הליך חדלות פירעון נעה בטווח ₪15,000 – ₪60,000 לחייב פרטי ממוצע, וכוללת שלושה רכיבים מרכזיים: אגרת בית משפט בסך 1,564 ₪ (קבועה), שכר טרחת עורך דין בטווח ₪6,000 – ₪40,000 (תלוי במורכבות התיק) ושכר נאמן בשיעור 5%-10% מהסכומים המחולקים לנושים. חייבים בעלי הכנסה נמוכה זכאים לפטור מלא מאגרה ולליווי במימון המדינה דרך לשכת הסיוע המשפטי. במאמר זה תמצאו פירוט מלא של כל הרכיבים, השוואה בין מסלול בית המשפט למסלול ההוצאה לפועל, וטיפים מעשיים לחיסכון בעלויות בלי לוותר על איכות הייצוג.
לפני שמתחילים לדבר על מספרים, חשוב להבין: עלות הליך חדלות פירעון אינה הוצאה – היא השקעה. אדם עם חובות של ₪400,000 שמשלם ₪25,000 על ייצוג מקצועי בהליך, חוסך בפועל ₪375,000 ויותר, פותח דף חדש בחיים הכלכליים שלו, ויוצא מהליך השיקום עם נכסיו הבסיסיים שמורים. החישוב הזה הופך כל שאלה על "כמה זה עולה" לשאלה אחרת לחלוטין: כמה זה משתלם.
הליך חדלות פירעון מתחלק לשלושה מרכיבי עלות עיקריים, וכל אחד מהם תלוי בנתונים שונים. הבנה מדויקת של ההרכב מאפשרת לכם לתכנן מראש ולהימנע מהפתעות.
| רכיב עלות | טווח | גורמים משפיעים |
|---|---|---|
| אגרת בית משפט | 1,564 ₪ (קבוע) | סכום קבוע, ניתן לפטור לחייבים בעלי הכנסה נמוכה |
| שכר טרחת עורך דין | ₪6,000 – ₪40,000 | מורכבות התיק, היקף החובות, מספר הנושים, נכסים |
| שכר נאמן (אם מתמנה) | 5%-10% מהסכומים המחולקים | תלוי בהיקף הנכסים והכנסות בתקופת ההליך |
| הוצאות נלוות | ₪500 – ₪2,000 | אישורים, תצהירים, הזמנות מסמכים, נסיעות |
| סה"כ חייב פרטי ממוצע | ₪15,000 – ₪60,000 | הסכום בפועל ירד משמעותית עבור זכאי סיוע משפטי |
חשוב להדגיש: הטווח הרחב נובע מהשונות העצומה בין תיקים. תיק של חייב פרטי עם חוב יחיד של ₪150,000 לבנק אחד יעלה לעיתים פחות מ-₪10,000. תיק של בעל עסק עם חובות של ₪2,500,000 לעשרות נושים, נכסי מקרקעין וסכסוכי שכירות יכול להגיע ל-₪70,000 ואף ליותר. המידע ברשות החייב על מצבו הוא הבסיס לקבלת הצעת מחיר ריאלית – לכן הייעוץ הראשוני שלנו תמיד חינם, וכך אנחנו יכולים לתת לכם תמונה מדויקת לפני שמתחילים.
נתון שכדאי לדעת: לפי נתוני רשות חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, יותר מ-15,000 תיקי חדלות פירעון נפתחים בישראל מדי שנה, ורוב המוחלט (כ-85%) מסתיים בהפטר מלא ובפתיחת דף חדש. שיעור ההצלחה הגבוה הזה משקף את היעילות של ההליך כשהוא מנוהל מקצועית.
אגרת בית המשפט להגשת בקשה לצו שיקום כלכלי (השם הפורמלי של הליך חדלות פירעון) עומדת על 1,564 ₪ נכון לשנת 2026. הסכום נקבע בתקנות בית המשפט (אגרות) ומתעדכן מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן. מדובר בסכום שמשולם פעם אחת בעת הגשת הבקשה, ולא משולם שוב במהלך ההליך גם אם הוא נמשך שנים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח-2018) קובע אגרה אחידה ללא קשר לגובה החובות. בניגוד להליכים אזרחיים אחרים שבהם האגרה מחושבת כאחוז מסכום התביעה, באגרת חדלות פירעון מדובר בסכום קבוע. הסיבה לכך פשוטה: המחוקק רצה להבטיח שהליך השיקום הכלכלי יהיה נגיש לכל אזרח, גם למי שחובותיו עצומים. גישה זו מנעה דרישות אגרה של עשרות אלפי שקלים בתיקים גדולים.
בית המשפט מוסמך להעניק פטור מלא או חלקי מאגרה במקרים הבאים:
בקשת הפטור מוגשת יחד עם בקשת ההליך, ומלווה בתצהיר מצב כלכלי וצילומי תלושי שכר/חשבונות בנק של 3 חודשים אחרונים. הבקשה נדונה בדיון הראשון, ובמרבית המקרים מתקבלת תוך מספר ימים.
אם החייב מבטל את הבקשה לפני הדיון הראשון, מוחזרים לו 50% מהאגרה (782 ₪). אם ההליך נדחה לאחר הדיון אך לפני מתן צו השיקום, ההחזר חלקי או לא מוחזרים. אם נדחה לאחר מתן הצו, האגרה לא מוחזרת. הסיבה לכך: לאחר תחילת ההליך הופעלו מנגנונים שעלותם בית המשפט.
נתון מעניין: לפי דוחות רשות חדלות הפירעון, רק כ-3% מהתיקים מבוטלים על ידי החייבים לאחר הגשתם. הסיבה לאחוז הנמוך: רוב החייבים מגיעים להליך לאחר ייעוץ מקצועי שכבר בחן את ההיתכנות, ולכן ההחלטה כבר התגבשה. שלב הייעוץ הראשוני הוא המסנן האמיתי – אם ההליך לא מתאים לכם, אנחנו אומרים את זה לפני שמתחילים.
שכר טרחת עורך דין הוא המרכיב הגדול ביותר בעלות ההליך, ומסיבה טובה: הליך חדלות פירעון מקצועי דורש מומחיות משפטית רחבה, ניהול מורכב מול נושים מרובים, ייצוג בדיוני בית משפט ובוועדות נאמנים, וניהול שוטף של תיק שיכול להימשך 18-12 חודשים. שכר הטרחה בפועל משקף את ההיקף הזה.
| סוג תיק | היקף חובות | טווח שכר טרחה | מאפיינים |
|---|---|---|---|
| תיק פשוט | עד ₪200,000 | ₪6,000 – ₪12,000 | חייב יחיד, חוב אחד או שניים, ללא נכסים מורכבים |
| תיק בינוני | ₪200,000 – ₪500,000 | ₪12,000 – ₪22,000 | 3-5 נושים, נכסים מעורבים, אולי בעיות עבר |
| תיק מורכב | ₪500,000 – ₪1,500,000 | ₪22,000 – ₪40,000 | בעל עסק, נכסי מקרקעין, חברות מסוכסכות |
| תיק מורכב במיוחד | מעל ₪1,500,000 | ₪40,000 – ₪80,000+ | חברות בפירוק, חובות מס מסובכים, סכסוכים משפטיים |
שכר טרחה ראוי לתיק חדלות פירעון חייב לכלול את כל השלבים הבאים, ללא הפתעות בהמשך:
חשוב להבחין בין שירותים שכלולים לבין שירותים נפרדים. דברים שעלולים לדרוש תוספת תשלום: ייצוג בערעור לעליון, הגשת תביעות נגד נושים (למשל בגין הטרדה), ייצוג בהליכי משפט פלילי או אזרחי נפרדים, וטיפול בנכסי חוץ. לפני חתימה על הסכם שכר טרחה, ודאו שאתם מבינים בדיוק מה כלול ומה לא.
טיפ חשוב: עורכי דין שמציעים סכומים נמוכים מאוד (פחות מ-₪5,000 לתיק) – היזהרו. רוב המקרים, מדובר במישהו שלא יטפל בתיק במקצועיות, או שתשלמו שוב על "שירותים נוספים" בהמשך. ניסיון בהליכי חדלות פירעון דורש שעות עבודה רבות, וההצעות שנראות "טובות מדי בשביל להיות אמיתיות" – בדרך כלל הן באמת כאלה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח-2018) קובע שני מסלולים מקבילים שדרכם ניתן לנהל הליך חדלות פירעון, כל אחד מתאים למצב אחר, וההבדל בעלות יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
| פרמטר | הליך בבית משפט | הליך בהוצאה לפועל |
|---|---|---|
| מיועד לחובות | מעל 150,455 ₪ | עד 150,455 ₪ |
| אגרה | 1,564 ₪ | אגרה מופחתת (קטנה מ-100 ₪) |
| שכר טרחה ממוצע | ₪8,000 – ₪40,000 | ₪5,000 – ₪12,000 |
| משך ההליך | 36-12 חודשים | 24-12 חודשים |
| עלות כוללת ממוצעת | ₪22,000 – ₪80,000 | ₪6,000 – ₪14,000 |
אם החובות מעל 150,455 ₪, אין ברירה – חייבים ללכת לבית המשפט. גם במקרים של חובות מסובכים יותר (חברות, נכסי מקרקעין, סכסוכים משפטיים פתוחים, חובות מס), בית המשפט הוא המקום שמסוגל לתת פתרון מקיף. בית המשפט גם נותן יותר סמכויות לנאמן ויכולת לפתור סכסוכים מורכבים.
חייב פרטי עם חובות עד 150,455 ₪, ללא נכסי מקרקעין, ללא עסק עצמאי, ללא חברות בבעלותו – יכול לפנות למסלול הוצאה לפועל. ההליך פשוט יותר, מהיר יותר, וזול משמעותית. החיסרון: אם במהלך ההליך מתגלים נושים נוספים שדוחפים את החובות מעל הרף, יש להעביר את התיק לבית המשפט.
הבחירה במסלול היא החלטה אסטרטגית שמשפיעה גם על העלות וגם על הסיכוי להפטר. לפי המידע בויקיפדיה על חדלות פירעון בישראל, רוב החייבים הפרטיים שבחובות מתחת לרף הסטטוטורי בוחרים במסלול ההוצאה לפועל בגלל הפשטות והעלות הנמוכה.
הייעוץ הראשוני אצלנו חינם וללא התחייבות. נבחן את מצבכם ונציע מסלול עם הצעת מחיר ברורה ומפורטת.
מעבר לאגרה ולשכר טרחת עורך הדין, יש קבוצה של הוצאות קטנות יחסית אך משמעותיות בצבירה. הוצאות אלו ידועות בעולם המשפט כ"הוצאות צד שלישי", והן משולמות ישירות לגורמים חיצוניים – לא לעורך הדין.
סך הכול: רוב התיקים מסתכמים ב-₪500 – ₪2,000 בהוצאות נלוות. בתיקים מורכבים יותר (עם נכסי חוץ, חברות, סכסוכים) הסכום יכול להגיע ל-₪3,000 – ₪5,000.
טיפ חשוב: לפני חתימה על הסכם שכר טרחה, שאלו בפירוש: "מה לגבי הוצאות נלוות?". יש משרדי עורכי דין שכוללים את כל ההוצאות הקטנות בהסכם, ויש כאלה שמציינים אותן בנפרד. שני המודלים לגיטימיים, אבל חשוב להבין מה משולם איך ולתכנן בהתאם. שקיפות בנושא הזה היא סימן הראשון לאמינות המשרד.
במרבית התיקים, בית המשפט ממנה נאמן (Trustee) שתפקידו לנהל את התיק מטעם בית המשפט: לאסוף את הנכסים של החייב, לבחון את החובות, לחלק את הסכומים שנגבים בין הנושים, ולפקח על תכנית הפירעון. שכר הנאמן נקבע באחוזים מהסכומים שעוברים דרכו, וזו עלות שלא רבים מודעים אליה מראש.
תקנות חדלות פירעון (תשלומים לנאמן) קובעות:
בפועל, עבור חייב פרטי ממוצע שמשלם ₪500 – ₪2,000 בחודש לנושים במשך 24 חודשים, שכר הנאמן הכולל יסתכם ב-₪3,000 – ₪8,000 לאורך כל ההליך.
חשוב לדעת: שכר הנאמן לא משולם מכיסו של החייב. הוא מנוכה מהסכומים שנאסףים ומחולקים לנושים. במילים אחרות, החייב לא צריך לתקצב את הסכום הזה – הוא יוצא "מהקופה". אבל יש להבין שזה אומר שלא כל מה שמופקד חודש אחר חודש מגיע לנושים: חלק מתוכו הולך לנאמן.
הליך חדלות פירעון הוא הוצאה משמעותית, אבל יש דרכים לגיטימיות וחוקיות לחסוך בעלויות בלי לסכן את הסיכוי להפטר. הדרכים האלה תקפות עבור רוב החייבים, ויעזרו לכם להוזיל את העלות הכוללת בעשרות אחוזים.
הייעוץ הראשוני אצל רוב משרדי עורכי הדין המתמחים הוא חינם. בקשו לקבל ייעוץ אצל 2-3 משרדים, השוו את ההצעות והשירותים שהם מציעים, ובחרו את ההתאמה הטובה ביותר עבורכם. שונות במחיר בין משרדים על אותה רמת מקצועיות יכולה להגיע ל-30%-20%.
חייבים בעלי הכנסה נמוכה (פחות מהשכר הממוצע במשק לזוג, או לפי קריטריונים אחרים) זכאים לייצוג חינם דרך לשכת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. הגישה היא דרך מבחן הכנסות ונכסים. אם אתם זכאים – העלות יורדת מ-₪20,000 לאפס. שאלו על זכאות לפני שבוחרים עורך דין פרטי.
חלק ניכר מהזמן שעורך דין משקיע בתיק הוא איסוף מסמכים: תדפיסי בנק, מסמכי משכנתאות, חשבונות חוב, אישורי בעלות. אם תאספו את כל המסמכים מראש ותציגו אותם בצורה מסודרת, תוכלו לחסוך כמה שעות עבודה – וזה מתבטא ישירות בשכר טרחה נמוך יותר. רוב המשרדים יתאימו את ההצעה למצב הזה.
בכ-70% מהמקרים, משרדי עורכי דין מסכימים לפרוס את שכר הטרחה לתשלומים חודשיים נוחים לאורך תקופת ההליך. זה לא מוריד את הסכום הכולל, אבל הופך אותו לנגיש: ₪15,000 שמתפזרים על 18 חודש = ₪833 לחודש. שאלו על האפשרות לפריסה לפני חתימה.
חלק מהמשרדים מציעים "שירותי VIP" עם תיק אישי, פגישות שבועיות, ושירות מהיר במיוחד. בתיק חדלות פירעון, רוב הפעולות נעשות לפי לוחות זמנים של בית המשפט – לא לפי בקשת הלקוח. שירות פרימיום בתיק חדלות פירעון בדרך כלל לא משפר את התוצאה. שירות מקצועי וזמין מספיק.
טיפ אחרון: הקפידו על שקיפות מלאה בהסכם שכר הטרחה. הסכם טוב יכלול: סך התשלום הכולל, מה הוא מכסה, מה לא מכוסה, לוח תשלומים, מה קורה אם ההליך נדחה או מסתיים מוקדם. אם משהו לא ברור או "נשאר לסיכום בהמשך" – זה דגל אדום.
מבנה התשלום של שכר הטרחה הוא אחד הגורמים המכריעים בהחלטה לאיזה משרד לפנות. הבנת המודלים השונים תעזור לכם לבחור את האפשרות שמתאימה למצבכם הכלכלי.
המודל הקלאסי: החייב משלם את כל שכר הטרחה בעת חתימת ההסכם. היתרון: בדרך כלל יש הנחה של 5%-10% עבור תשלום מלא. החיסרון: דורש זמינות של סכום משמעותי, וזה בדיוק מה שחייב חדלות פירעון לא תמיד יכול להציע.
תשלום חודשי לאורך תקופת ההליך. לדוגמה, שכר טרחה של ₪18,000 יכול להיפרס ל-12 תשלומים של ₪1,500. מודל פופולרי כי הוא מאפשר התחלת ההליך גם בלי הון התחלתי גדול. בדרך כלל, התשלום הראשון משולם בעת החתימה (כ-30% מהסכום), והיתרה לאורך התקופה.
מודל פחות נפוץ אבל קיים במקרים מסוימים: התשלום הסופי מותנה במתן צו ההפטר. אם ההליך לא מצליח, החייב לא משלם את היתרה. דורש משרד עורכי דין מבוסס שיכול לקחת את הסיכון, ובדרך כלל המחיר הכולל יהיה גבוה ב-25%-15% לעומת המודלים האחרים.
שאלו את עצמכם:
חוזר על מה שכבר אמרנו, אבל בצורה ממוקדת יותר. מי שלא מודע לעלויות האלה מראש, מופתע – ופתאום מבין שההצעה שנראתה זולה, בעצם לא כל כך זולה.
חלק מההסכמים אינם כוללים ייצוג בהליכי ביניים כמו: התנגדות נושה לחובו, בקשת ביטול פסק דין שניתן בעבר נגד החייב, בקשה לפטור מאגרת ערעור. אלה דברים שעשויים להידרש במהלך ההליך ולעלות ₪3,000 – ₪8,000 נוספים אם לא נכללים.
אם המצב הכלכלי משתנה במהלך ההליך (פיטורים, מחלה, גירושין), יידרש לשנות את תכנית הפירעון. שינוי כזה כרוך בבקשה לבית המשפט ומחייב עבודה משפטית של מספר שעות. ההסכם הסטנדרטי לא תמיד כולל זאת.
למרות שמאז תחילת ההליך, נושים אסור להם להמשיך לפנות לחייב – בפועל לא תמיד מכבדים את הצו. אם נדרש ייצוג נוסף מול נושים שמפריעים (טלפונים, מכתבים, ניסיונות גבייה), זה עשוי להיכלל או לא. שאלו במפורש.
אם בני הזוג חייבים יחד או יש להם נכסים משותפים, ההליך עשוי לדרוש פעולות נפרדות עבור כל אחד. חלק מההסכמים מתייחסים רק לחייב אחד.
גם לאחר מתן צו ההפטר, ייתכן שיהיו פניות של נושים שלא הופטרו, בקשות מהביטוח הלאומי על קצבאות, או בעיות בדירוג אשראי. שירותי "מעקב פוסט-הפטר" אינם תמיד כלולים בהסכם המקורי.
איך להתגונן? בקשו הסכם שכר טרחה כתוב ומפורט, וכל בקשה שלכם תהיה ברורה: "האם זה כלול? אם לא – מה העלות?". משרד מקצועי לא יתחמק מהשאלות הללו.
נסכם את העובדות המרכזיות שעלו במאמר זה:
זכרו: עלות ההליך נמוכה משמעותית מסך החובות שעומדים למחיקה. אדם עם חובות של ₪500,000 שמשלם ₪25,000 על ייצוג מקצועי, חוסך ₪475,000 ויותר. זו לא הוצאה – זו השקעה בעתידכם הכלכלי, ביכולת לפתוח דף חדש, ובחזרה לחיים יציבים ובריאים.
ייעוץ ראשוני חינם וללא התחייבות. עו"ד דנה פלד תבחן את מצבכם, תסביר אילו אפשרויות פתוחות בפניכם, ותתן הצעת מחיר מפורטת לפני שאתם מחליטים.
טווח עלות כולל: ₪15,000 – ₪60,000. ההרכב: אגרת בית משפט 1,564 ₪, שכר טרחת עורך דין ₪6,000 – ₪40,000 (תלוי במורכבות), שכר נאמן 5%-10% מהסכומים המחולקים, והוצאות נלוות ₪500 – ₪2,000.
ב-70% מהמקרים ניתן לפרוס את שכר הטרחה לתשלומים חודשיים נוחים. חייבים בעלי הכנסה נמוכה זכאים לפטור מלא מאגרה ולליווי במימון המדינה דרך לשכת הסיוע המשפטי – עלות סופית: אפס. הסכום הסופי יקבע לאחר ייעוץ ראשוני שבוחן את מורכבות התיק. מקור: רשות חדלות הפירעון.
זכאות לפטור מאגרה ניתנת לחייבים בהכנסה נמוכה מתחת לרף השכר הממוצע במשק (₪11,800 לחודש לזוג נכון ל-2026), חייבים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, ומקבלי סיוע משפטי במימון המדינה.
הבקשה לפטור מוגשת יחד עם בקשת ההליך, ומלווה בתצהיר מצב כלכלי וצילומי תלושי שכר/חשבונות בנק של 3 חודשים אחרונים. בית המשפט דן בבקשה בדיון הראשון, ולפי נתוני הרשות, יותר מ-60% מבקשות הפטור מתקבלות. חייבים שלא זכאים לפטור מלא יכולים לקבל פטור חלקי.
כן, ברוב המוחלט של המקרים (כ-70% ממשרדי עורכי הדין המתמחים) ניתן לפרוס את שכר הטרחה לתשלומים חודשיים לאורך תקופת ההליך.
המודל הסטנדרטי: 30% מהסכום משולם בעת חתימת הסכם הייצוג, והיתרה מתפזרת על 18-12 חודשים. לדוגמה, שכר טרחה של ₪18,000 יכול להיפרס: ₪5,400 בחתימה, ועוד 12 תשלומים של ₪1,050. חשוב להבהיר את לוח התשלומים בכתב לפני חתימה. חלק מהמשרדים גם מציעים מודל "תשלום בכפוף להצלחה" – יותר יקר כולל אבל ללא סיכון.
מסלול ההוצאה לפועל זול משמעותית: ₪6,000 – ₪14,000 לעומת ₪22,000 – ₪80,000 בבית משפט. אבל המסלול ההוצאה לפועל מיועד רק לחובות עד 150,455 ₪.
חייב פרטי עם חובות מתחת לרף הזה, ללא נכסי מקרקעין ובלי עסק עצמאי, יכול לבחור במסלול ההוצאה לפועל. ההליך פשוט ומהיר יותר (24-12 חודשים לעומת 36-12 חודשים בבית משפט), עם אגרה מופחתת (קטנה מ-100 ₪ במקום 1,564 ₪) ושכר טרחה נמוך יותר. אבל חייב עם נכסים מורכבים או חברות בבעלותו חייב ללכת לבית משפט. הבחירה היא אסטרטגית ויש לעשותה לאחר ייעוץ מקצועי. מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
שכר טרחה ראוי כולל את כל שלבי ההליך: ייעוץ ראשוני, הכנת בקשת ההליך, ייצוג בכל הדיונים, ניהול שוטף של התיק, ניהול מול הנאמן, תכנון תשלומים, ושלב מתן צו ההפטר.
שירותים שלא תמיד כלולים ויש לבדוק במפורש: ייצוג בערעור לעליון, הגשת תביעות נגד נושים מטרידים, ייצוג בהליכי משפט פלילי או אזרחי נפרדים, וטיפול בנכסי חוץ. לפני חתימה על הסכם, וודאו שיש לכם רשימה מפורטת בכתב של מה כלול ומה דורש תוספת תשלום. שקיפות בנושא היא סימן ראשון לאמינות המשרד.
הליך חדלות פירעון נמשך בממוצע 36-12 חודשים במסלול בית משפט, ו-24-12 חודשים במסלול הוצאה לפועל. משך ההליך משפיע ישירות על שכר הנאמן (שמחושב מהסכומים המחולקים בכל חודש) אך לא בהכרח על שכר טרחת עורך הדין.
שכר הטרחה הוא בדרך כלל סכום קבוע שמוסכם מראש, לא מבוסס שעות. כלומר, אם ההליך מתארך מסיבות שלא תלויות בחייב (אילוצי בית משפט, התנגדויות נושים, סיבוכים משפטיים), זה לא ישפיע על השכר. אבל הוצאות הצד השלישי (פרסום, אגרות נוספות, תרגומים) כן עלולות לעלות בתיק ארוך. חשוב לציין שהליך מהיר יותר אינו תמיד עדיף – לפעמים שיהוי מכוון מאפשר להגיע להסדרים טובים יותר עם הנושים. מקור: רשות חדלות הפירעון.
כן, לחייבים העומדים בקריטריונים הסיוע המשפטי במימון המדינה. מבחני הזכאות כוללים מבחן הכנסה (בדרך כלל מתחת לשכר הממוצע במשק לזוג, ₪11,800 לחודש נכון ל-2026), מבחן נכסים, ומבחן מצב משפחתי.
הסיוע המשפטי מספק ייצוג מלא על ידי עורך דין מנוסה במימון מלא של המדינה. ההגשה מתבצעת דרך אתר משרד המשפטים או במשרדים מקומיים של לשכות הסיוע. תהליך הבקשה לוקח 4-2 שבועות, ולאחר אישור הזכאות, מוקצה עורך דין לתיק. רק כ-20% מהחייבים בודקים אופציה זו לפני בחירת עורך דין פרטי – וזו טעות חבל. שווה לבדוק זכאות גם אם נראה לכם שאתם "בגבול".
אם נחתם הסכם שכר טרחה והחייב לא יכול לעמוד בתשלומים השוטפים, יש מספר אפשרויות. הראשונה: לפנות לעורך הדין ולבקש שינוי לוח התשלומים – רוב המשרדים יסכימו להאריך את התקופה או להפחית תשלומים זמנית.
השנייה: לבקש מבית המשפט לדחות חלק מהוצאות ההליך עד לאחר הפטר. השלישית, במקרים קיצוניים: לפנות ללשכת הסיוע המשפטי לבדיקת זכאות בדיעבד. אם בעת חתימת ההסכם הייתם בהכנסה גבוהה יותר אך מאז ירדה, יתכן שעכשיו תהיו זכאים לסיוע חלקי. חשוב לפעול בשקיפות עם עורך הדין מההתחלה – הסתרת בעיות תשלום היא הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות בהליך משפטי ארוך.
