צו הכינוס נועד לקבץ את מסת הנכסים של החייב במטרה לחלקם בין נושיו. צו הכינוס מקפיא את נכסי החייב ביום הוצאתו וכונס הנכסים הרשמי מתמנה ככונס עליהם. רק בשלב מאוחר יותר, עם הכרזת פשיטת הרגל מוקנים נכסי החייב לנאמן. מרגע שניתן צו כינוס הנכסים מוטל גם עיכוב הליכים אוטומטי על כל ההליכים התלויים ועומדים כנגד החייב ולא ניתן יהיה לנקוט בהליכים חדשים ללא אישור בית המשפט.
צו הכינוס מושתת על עקרון השוויון ומתייחס לחובות המוגדרים כחובות בני תביעה כלומר חובות שנוצרו לפני מתן צו הכינוס.
איך מתמודדים עם צו הכינוס?
אך עולה השאלה המתבקשת – מהו הדין ביחס לחוב שנוצר לאחר צו כינוס? האם הנושה של אותו החוב אינו יכול לפרוע אותו מהחייב? האם הוא נשאר בידיים ריקות ללא יכולות לקבל את חלקו?
כמובן שהחוק לא יאפשר מצב של חוסר שוויון או פגיעה בנושים כאלו או אחרים ולכן נדרש איזון מסוים.
חובות שנוצרו לאחר מתן צו הכינוס אינם נחשבים חובות בני תביעה ולכן הנושה אינו חייב לקבל את אישור בית המשפט על מנת להגיש תביעה כנגד החייב. אך עליו יהיה להגיש דיווח לבית המשפט המוסמך כי בכוונתו להגיש תביעה כנגד החייב בגין חוב ולאפשר לבית המשפט לפקח על ההליך.
פיקוח בית המשפט על חובות שנוצרו לאחר מתן צו הכינוס למעשה מאפשרת לבית המשפט לקבל תמונה רחבה יותר לגבי התנהלותו של החייב שכן אם הוא ממשיך לצבור חובות ולהתנהל בצורה בעייתית הרי שעל בית המשפט להיות מעודכן ולפעול בהתאם.
נושה של חוב שנוצר לאחר מתן צו כינוס אשר הגיש תביעה עצמאית וקיבל לזכותו פסק דין הרי שיוכל לממש אותו רק לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל. שכן עם הכרזת החייב כפושט רגל הרי שכל נכסיו מוקנים לנאמן והם עתידים להתחלק בין כלל הנושים בעלי החובות בני התביעה.
הליכי פשיטת רגל דורשים מיומנות מקצועית, שליטה בסעיפי החוק כמו גם ניסיון ויצירתיות. דנה פלד – עורך דין מומחה לפשיטת רגל מעניקה ללקוחותיה ייעוץ מקצועי מקיף, ליווי אישי וייצוג משפטי.
