הסדר נושים לאדם פרטי

תוכן העמוד:

מי שכבר נמצא בהליך חדלות פירעון שואל אותי לא פעם אם עוד אפשר לסגור את החובות בהסכמה, למשל כשבן משפחה מוכן לעזור בסכום חד פעמי. התשובה חיובית. הסדר נושים הוא הסכם בין חייב לנושים שלו שמשנה את תנאי הפירעון של החוב, וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לאדם פרטי להציע אותו גם אחרי שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים.

ההסדר מחייב את כל הנושים רק אחרי שרוב מהם הצביע בעדו ובית המשפט אישר אותו, ואז הצו לפתיחת הליכים מתבטל. ייצגתי בעבר מנהלים מיוחדים ונאמנים מטעם הכונס הרשמי, וראיתי מקרוב אילו הצעות עוברות את ההצבעה ואילו נופלות כבר בשלב הראשון. ההבדל נמצא כמעט תמיד במספרים שהחייב מביא לשולחן.

זמן קריאה: 10 דקות

עיקרי הדברים

  • אדם פרטי יכול להציע הסדר נושים לפני צו לפתיחת הליכים וגם אחריו. סעיף 319 לחוק חדלות פירעון קובע זאת במפורש, וסעיף 185 קובע שעם אישור ההסדר הצו מתבטל.
  • ההסדר מאושר כשרוב המצביעים בכל אסיפת סוג תומכים בו והם מחזיקים יחד לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה, ואחרי זה גם בית המשפט צריך לאשר אותו.
  • בחובות של עד כ-177 אלף ש"ח ההסדר נבנה בהוצאה לפועל בישיבה שמנהל נציג הרשם, ורק כשלא גובש הסדר ניתן צו לפתיחת הליכים.
  • הסדר לא יכול לפטור מתשלום עונשי, מחוב מזונות לפי פסק דין או מחוב שנוצר במרמה.

מה זה הסדר נושים ומתי עושים אותו בתוך הליך חדלות פירעון?

הסדר נושים הוא הסכם בין חייב לבין הנושים שלו שמשנה את תנאי הפירעון של החוב, למשל תשלום של חלק מהחוב ומחיקה של היתרה. החוק קורא לזה הסדר חוב, וסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר אותו כהסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בו. אצל אדם פרטי בעלי העניין הם הנושים, כלומר כל מי שהחייב חייב לו כסף.

ההגדרה הכללית, סוגי ההסדרים והיתרונות מול הליך מלא מופיעים במדריך להסדר נושים שכתבתי. כאן המיקוד הוא במי שכבר נכנס להליך חדלות פירעון או עומד להגיש בקשה, ורוצה להגיע להסכמה עם הנושים בתוך המסגרת של החוק.

סעיף 320 קובע שהסדר שאושר ברוב הדרוש ובידי בית המשפט מחייב את החייב ואת כל אחד מהנושים, גם מי שלא הסכים לו. הסכם פרטי עם נושה אחד מחייב רק אותו, ולכן בית המשפט בודק הסדר כזה בקפידה לפני שהוא כופה אותו על המתנגדים.

אילו מסלולים להסדר נושים יש לאדם פרטי לפי החוק?

לאדם פרטי יש שני מסלולים להסדר בתוך החוק, וגובה החובות קובע איזה מהם מתאים. מי שחובותיו עד 150 אלף ש"ח לפי סעיף 186, סכום שמתעדכן מדי שנה ועומד כיום על כ-177 אלף ש"ח, פותח את ההליך בהוצאה לפועל ומתחיל בישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.

מי שחובותיו גבוהים יותר מגיש לבית משפט השלום בקשה להבאת הסדר חוב לאישור הנושים לפי סעיף 321. סעיף 319 קובע שהמסלול הזה פתוח ליחיד גם לפני צו לפתיחת הליכים וגם אחריו, וסעיף 185 מוסיף שהצו עצמו לא גורע מהאפשרות להגיש הצעה.

ההבדל בין המסלולים מורגש בשאלה מי מנהל את ההצבעה ומי מאשר אותה. בהוצאה לפועל זה רשם ההוצאה לפועל, ובמסלול של סעיף 321 זה בית המשפט, לפעמים בעזרת מנהל הסדר שהוא ממנה. בשני המקרים המבחן הכלכלי דומה, וההצעה צריכה לתת לכל נושה שמתנגד לפחות את מה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי.

מהו הסדר נושים בהוצאה לפועל ואיך מצביעים עליו?

הסדר נושים בהוצאה לפועל הוא הסדר תשלומים שנבנה בישיבה מסודרת, אחרי שאדם עם חובות בסכום נמוך הגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים. לפי סעיף 190 הרשם מחליט בתוך 30 ימים על זימון הישיבה, ולפי סעיף 191 היא מתקיימת בתוך 30 ימים נוספים בניהול נציג הרשם.

כשהחייב וכל הנושים שהם צד להסדר מסכימים, ההסדר מחייב אותם לפי סעיף 192 ותיקי ההוצאה לפועל מושהים או נסגרים. כשחלק מהנושים מתנגדים, נציג הרשם יכול להעביר את ההסדר לרשם בתנאי שהחייב הסכים לו ושההסדר לא חל על חובות מובטחים.

הרשם מכנס אז אסיפת נושים ודן בהצעה. לפי סעיף 195 ההסדר עובר כשרוב המצביעים מבין נושי ההוצאה לפועל תומכים בו והם מחזיקים יחד לפחות שלושה רבעים מהחובות האלה, וכל נושה שהחוב שלו לא נמצא בהוצאה לפועל צריך לתמוך בו. אחרי ההצבעה הרשם בודק את ההוגנות של ההליך, ויכול להתנות את האישור בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

כשלא גובש הסדר מוסכם או מאושר, סעיף 199 מורה לרשם לתת צו לפתיחת הליכים וההליך ממשיך כרגיל.

איך עושים הסדר נושים אחרי צו לפתיחת הליכים?

מגישים לבית משפט השלום בקשה להבאת הסדר חוב לאישור הנושים, ומכאן ההליך עובר ארבעה שלבים עד שההסדר מחייב את כולם. כך הוא נראה אצלי במשרד.

שלב 1, בניית ההצעה

מרכזים את כל החובות, ההכנסות והנכסים ומחשבים כמה הנושים היו מקבלים בצו לשיקום כלכלי. ההצעה צריכה לעבור את הרף הזה, ולכן הצעה טובה נשענת לא פעם על כסף שלא היה בקופה, כמו עזרה של בן משפחה.

שלב 2, הגשת הבקשה

לפי סעיף 321 הבקשה מפרטת את ההסדר המוצע ואת התועלת שתצמח ממנו. מגישים אותה לבית משפט השלום באזור המגורים או העסק של החייב, ובתוך 24 שעות שולחים העתק לממונה על הליכי חדלות פירעון. הפירוט המעשי מופיע גם במדריך של כל זכות.

שלב 3, הצבעת הנושים

בית המשפט מחליט אם להביא את ההצעה לאישור הנושים, וסעיף 322 מאפשר לו לסרב כשעצם ההבאה פוגעת בהליך. אם הוא מאשר, הנושים מצביעים באסיפות נפרדות לפי סוג החוב ומנהל ההסדר קובע לא פעם מי רשאי להצביע.

שלב 4, אישור בית המשפט

אחרי ההצבעה בית המשפט דן בהסדר ומחליט אם לאשר אותו. עם האישור ההסדר מחייב את כל הנושים, והצו לפתיחת הליכים מתבטל לפי סעיף 185.

ארבעה שלבים מימין לשמאל, בניית ההצעה, הגשת הבקשה, הצבעת הנושים ואישור בית המשפט

ארבעת השלבים של הסדר חוב ליחיד לפי סעיפים 321 עד 324 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

מי מצביע על ההסדר ואיזה רוב צריך כדי שיאושר?

הנושים מצביעים, וכל סוג של נושים מצביע באסיפה נפרדת. סעיף 323 קובע שבית המשפט מכריע מי רשאי להצביע וקובע את כוח ההצבעה של כל נושה לפי גובה החוב שלו, ומותר לו להעביר את ההכרעה הזו למנהל ההסדר.

סוג הוא קבוצת נושים שיש לה עניין משותף שונה מהותית מזה של שאר הנושים, כמו נושה מובטח מול נושים רגילים. לפי סעיף 85, שחל על הסדר חוב דרך סעיף 324, ההצעה מאושרת באסיפה כשרוב המצביעים תומכים בה והם מחזיקים יחד לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה של כל המצביעים. מי שנמנע מההצבעה לא נספר בחישוב.

בפועל נושה גדול אחד שמחזיק יותר מרבע מהחוב באסיפה שלו יכול לחסום את ההצעה לבדו. לכן אני מתחילה כל הסדר במיפוי של הנושים ומדברת עם הגדולים שבהם לפני ההגשה. סעיף 323 גם מחיל על האסיפות את החובה שבסעיף 84 להצביע בתום לב ובלי לנצל כוח לרעה.

מה בית המשפט בודק לפני שהוא מאשר את ההסדר?

בית המשפט בודק קודם כל שההסדר הוגן כלפי הנושים, ובמיוחד כלפי מי שהצביע נגדו. סעיף 86 מחייב אותו לשקול את ההוגנות של ההליך, וסעיף 88 אוסר עליו לאשר הסדר שבו נושה שלא תמך מקבל פחות ממה שהיה מקבל בלעדיו.

אצל אדם פרטי נקודת ההשוואה היא צו לשיקום כלכלי. סעיף 324 קובע שבוחנים את התמורה לנושה מול מה שהיה מקבל אילו ניתן ליחיד צו כזה, כלומר מול תוכנית התשלומים ומימוש הנכסים שהיו נקבעים בהליך הרגיל.

בית המשפט רשאי גם לאשר הסדר שאסיפת סוג אחת דחתה, אם שוכנע שהוא הוגן וצודק כלפי הנושים באותה אסיפה. סעיף 324 מוסיף שהוא יכול להתנות את האישור בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, כשהנסיבות שהובילו לחובות מראות שהיא תעזור.

מניסיוני בצד של הנאמן, ההצעות שנופלות בשלב הזה הן אלה שמציעות סכום נמוך בלי להראות חשבון מסודר מול התרחיש של צו לשיקום כלכלי. טבלה אחת שמשווה בין שני התרחישים חוסכת דיון שלם.

שוקלים להציע לנושים הסדר, לפני ההליך או בתוכו?

בפגישת ייעוץ אני בודקת את החובות, את הנכסים ואת מקורות הכסף, ומחשבת אם הצעה תעבור את ההצבעה ואת בית המשפט. אפשר גם להתקשר ישירות למשרד ב-050-5732660.

לתיאום ייעוץ ראשוני

אילו חובות לא נמחקים גם בהסדר נושים?

הסדר נושים לא יכול לפטור את החייב מהחובות שהחוק מוציא מכל הפטר. סעיף 325 מפנה לסעיפים 89 ו-175, והחובות האלה נשארים במלואם גם אחרי שההסדר אושר.

  • תשלום עונשי.
  • חוב שנוצר בדרך מרמה.
  • חוב שנובע מעבירת גניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה.
  • חוב מזונות שהחבות בו נקבעה בפסק דין.

בהסדר תשלומים בהוצאה לפועל הכלל זהה, וסעיף 197 קובע שאי אפשר לפטור בו מחובות שאינם בני הפטר. מי שחלק גדול מהחוב שלו הוא מזונות או קנסות צריך לדעת את זה לפני שהוא בונה הצעה, כי ההסדר יסגור רק את שאר החובות.

סעיף 325 קובע עוד שאסור לכלול בהסדר תנאי שלפיו הוא יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי. ההסדר הוא מסלול נפרד מההליך הרגיל, ואי אפשר לערבב ביניהם.

הנושים דחו את ההצעה, מה קורה עכשיו?

כשההסדר לא מאושר, החוב נשאר במצבו הקודם וההליך ממשיך כאילו לא הוגשה הצעה. מי שקיבל צו לפתיחת הליכים לפני ההצעה נשאר עם הצו, עם הנאמן ועם ההגבלות שהוא מטיל. בחובות בסכום נמוך הכישלון מוביל לצו לפתיחת הליכים, כי סעיף 199 מורה לרשם לתת אותו כשלא גובש הסדר.

בהליך הרגיל הנושים לא מצביעים על התוצאה. לפי סעיף 154 הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי בתוך 60 ימים מהיום שקיבל את דוח הנאמן. לפי סעיף 155 החייב והנושים רשאים להגיב להצעה, אבל אין עליה הצבעה והתנאים נקבעים בבית המשפט.

הצעה שנדחתה היא גם מידע. אני לומדת ממנה מה הנושים מוכנים לקבל, ולפעמים הצעה מתוקנת עם סכום גבוה יותר או ערבות של בן משפחה עוברת בסבב הבא.

תרשים מימין לשמאל, הצבעת הנושים מתפצלת להסדר שאושר והצו מתבטל, או להסדר שנדחה וההליך ממשיך

מה קורה אחרי הצבעת הנושים, לפי סעיף 185 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

הסדר בתוך ההליך מול הסדר לפני ההליך ומול הסדר לחברה

שלושת המסלולים נשענים על אותו פרק בחוק, חלק י', ומשתמשים באותו רוב. מה שמשתנה הוא העיתוי, מי רשאי להציע ומה מגן על החייב בזמן המשא ומתן.

יחיד אחרי צו לפתיחת הליכים יחיד לפני צו חברה
מתי אפשר להציע בכל שלב של ההליך (סעיפים 185 ו-319) לפני שניתן צו (סעיף 319) רק כשאין צו לפתיחת הליכים (סעיף 319)
מי מגיש החייב החייב החברה, חבר בה או נושה (סעיף 321)
הגנה בזמן המשא ומתן הצו כבר מקפיא הליכים (סעיף 121) צו עיכוב הליכים זמני (סעיף 319יז) צו עיכוב הליכים זמני (סעיף 319ג)
מי מצביע הנושים לפי סוגים הנושים לפי סוגים הנושים, ולפעמים גם בעלי המניות (סעיף 322)
מול מה בודקים את התמורה צו לשיקום כלכלי צו לשיקום כלכלי פירוק החברה (סעיף 88)
מה קורה לצו מתבטל עם האישור (סעיף 185) אין צו אין צו

מי שעוד לא נכנס להליך יכול לבקש צו עיכוב הליכים זמני כדי לנהל משא ומתן בשקט, ועל המסלול הזה כתבתי בעמוד על הסדר חוב לפני ההליך. מי שכבר נמצא בהליך לא צריך צו כזה, כי סעיף 121 מקפיא את ההליכים נגדו מרגע מתן הצו.

הסדר לחברה מורכב יותר. לפי סעיף 322 בעלי המניות מצביעים לצד הנושים כשנכסי החברה עולים על החובות שלה וההסדר מציע לכל נושה את מלוא החוב. חברה גם לא יכולה להציע הסדר לפי החלק הזה אחרי שניתן לגביה צו לפתיחת הליכים, וזה ההבדל המעשי הגדול ביותר מול אדם פרטי.

הסדר נושים לפי סעיף 19א, מה השתנה בחוק החדש?

ההבדל הגדול הוא שהרף של שלושים אחוזים מהחוב, שעדיין מופיע בהרבה תשובות ברשת, כבר לא קיים. סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל אפשר לבית המשפט לאשר פשרה רק אם היה יסוד סביר להניח שכל נושה לא מובטח יקבל לפחות שלושים אחוזים מהחוב שלו. בחוק חדלות פירעון אין רף כזה, והמבחן הוא השוואה למה שהנושה היה מקבל בצו לשיקום כלכלי.

הפקודה גם אפשרה פשרה כזו רק כל עוד לא ניתן נגד החייב צו כינוס. החוק החדש הפך את הכלל, וסעיף 319 מאפשר ליחיד להציע הסדר גם אחרי שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים. מי שקרא שאחרי פתיחת ההליך כבר מאוחר מדי קרא על הדין הישן.

פקודת פשיטת הרגל לא חלה על הליכים חדשים, ומה שקובע היום הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. השם הסדר נושים נשאר בשפה היומיומית, אבל הכללים שמאחוריו השתנו לגמרי.

האם אפשר לקבל הסדר נושים ללא חדלות פירעון?

כן, וזה המסלול שסעיף 319 פותח ליחיד לפני שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים. ההצעה עוברת את אותה הצבעה ואת אותה ביקורת של בית המשפט, אבל אין מינוי של נאמן כי אין צו לפתיחת הליכים.

השאלה המעשית היא אם יש לחייב מה להציע. הסדר מחוץ להליך עובד כשיש מקור כסף ברור והנושים מעדיפים סכום ידוע עכשיו על פני המתנה לתוצאה של הליך מלא. כשאין מקור כזה, הנושים מעדיפים בדרך כלל את ההליך שבו הנאמן בודק את הנכסים ואת ההכנסות. גם כאן בית המשפט ישווה את ההצעה לצו לשיקום כלכלי, כך שהצעה נמוכה לא תעבור רק כי הוגשה מוקדם.

גם מי שכבר בתוך ההליך לא איבד את האפשרות, וזה ההבדל שחשוב לי להדגיש מול מה שאנשים שומעים מחברים. הצו לא סוגר את הדלת להסדר, והוא מתבטל ברגע שההסדר מאושר.

מהי דוגמה להסדר נושים של אדם פרטי?

הנה דוגמה מספרית להמחשה בלבד, בלי פרטים של לקוח אמיתי. אדם עם חובות של 400 אלף ש"ח לשישה נושים קיבל צו לפתיחת הליכים, ולפי החישוב בצו לשיקום כלכלי הנושים היו מקבלים יחד כ-60 אלף ש"ח לאורך כמה שנים.

האח שלו מוכן להעמיד 90 אלף ש"ח בתשלום אחד. ההצעה מחלקת את הסכום בין הנושים לפי גובה החוב של כל אחד, וכל נושה מקבל יותר ממה שהיה מקבל בתרחיש של הצו ובזמן קצר בהרבה.

בהצבעה תומכים ארבעה מתוך ששת הנושים, ויחד הם מחזיקים יותר משלושה רבעים מהחוב. בית המשפט מאשר את ההסדר, הצו מתבטל והחייב יוצא מההליך בלי לחכות שנים לצו הפטר. חוב מזונות לפי פסק דין או תשלום עונשי, אם היו לו, נשארים לתשלום גם כאן.

שתי ערימות מסמכים זו לצד זו על שולחן, יד אחת מונחת על ערימה ויד שנייה מצביעה על השנייה

השוואה בין התמורה בהצעת ההסדר לבין התמורה הצפויה בצו לשיקום כלכלי

מתי כדאי להציע הסדר במקום לחכות לצו לשיקום כלכלי?

כדאי להציע הסדר כשיש כסף מחוץ לקופת הנשייה שאפשר להביא לשולחן, או כשהתשלומים הצפויים בצו לשיקום כלכלי יימשכו שנים ארוכות. במצבים כאלה ההסדר נותן לנושים יותר כסף מהר יותר, ולחייב הוא נותן סוף ידוע.

הסדר לא מתאים כשההצעה נמוכה ממה שהנושים יקבלו בהליך הרגיל, כי בית המשפט לא יאשר אותה גם אם רוב הנושים יתמכו. הוא גם לא המסלול למי שחלק גדול מהחובות שלו הם מזונות או תשלום עונשי, שנשארים בכל מקרה.

המשרד שלי עוסק בפשיטת רגל וחדלות פירעון, ואני בוחנת כל הצעה גם מהצד של הנאמן והנושים, כמו שעשיתי כשייצגתי מנהלים מיוחדים. בפגישה אני עוברת על רשימת הנושים ועל מקור הכסף להצעה, ובודקת אם היא תחזיק מעמד גם בהצבעה וגם מול בית המשפט.

שאלות ותשובות

מה זה הסדר נושים?

הסדר נושים הוא הסכם בין חייב לנושים שלו שמשנה את תנאי הפירעון של החוב, למשל פריסה או מחיקה של חלק ממנו. כשהוא מאושר ברוב הדרוש ובידי בית המשפט, הוא מחייב גם נושים שהצביעו נגדו. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא נקרא הסדר חוב.

איך עושים הסדר נושים?

מחשבים כמה הנושים היו מקבלים בצו לשיקום כלכלי ובונים הצעה שנותנת להם יותר. מגישים לבית משפט השלום בקשה להבאת הסדר חוב לאישור הנושים ושולחים העתק לממונה. הנושים מצביעים באסיפות לפי סוגים, ובסוף בית המשפט מחליט אם לאשר.

בקשה להסדר נושים, לאן מגישים אותה?

אדם פרטי עם חובות מעל כ-177 אלף ש"ח מגיש את הבקשה לבית משפט השלום באזור המגורים, העסק או הנכסים שלו, ובתוך 24 שעות שולח העתק לממונה על הליכי חדלות פירעון. בחובות נמוכים יותר ההליך מתחיל אצל רשם ההוצאה לפועל.

מה זה הסדר נושים לפי סעיף 321?

סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לחייב שהוא יחיד להגיש לבית המשפט בקשה להבאת הסדר חוב לאישור הנושים. הבקשה צריכה לפרט את ההסדר המוצע ואת התועלת שתצמח ממנו, והעתק ממנה נשלח לממונה.

האם אפשר לעשות הסדר נושים לאחר צו כינוס?

צו כינוס הוא מונח של פקודת פשיטת הרגל, וסעיף 19א בפקודה אפשר פשרה רק כל עוד לא ניתן צו כזה. בחוק החדש ההליך נפתח בצו לפתיחת הליכים, וסעיף 319 מאפשר ליחיד להציע הסדר גם אחריו. עם אישור ההסדר הצו מתבטל.

למה לפנות לעורך דין הסדר נושים?

ההסדר נבחן מול מה שכל נושה היה מקבל בצו לשיקום כלכלי, וההצבעה נעשית באסיפות נפרדות לפי סוג החוב. עורך דין שמכיר את ההליך מהצד של הנאמן יודע לבנות הצעה שעוברת את שני המבחנים, ולזהות מראש נושה גדול שיכול להפיל אותה.

לפני שמגישים הצעה, כדאי לרשום על דף אחד שני מספרים. כמה הנושים יקבלו בצו לשיקום כלכלי, וכמה אתם יכולים להציע עכשיו מכסף שלא שייך לקופת הנשייה. אם המספר השני גבוה מהראשון, יש לכם על מה לדבר עם הנושים, ושווה לבדוק את זה עוד השבוע.

עו"ד דנה פלד, עורכת דין המתמחה בפשיטת רגל וחדלות פירעון

אודות הכותבת

עו"ד דנה פלד מתמחה בפשיטת רגל וחדלות פירעון מזה מעל 15 שנים. בעלת תואר LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. עו"ד פלד שימשה בעבר כבאת כוח מנהל מיוחד / נאמנת מטעם כונס הנכסים הרשמי ובתי המשפט המחוזיים, וליוותה אלפי תיקי פשיטות רגל, היכרות שמעניקה לה הבנה מעמיקה של המערכת מבפנים. כיום היא מייצגת חייבים לאורך כל הדרך, מהגשת הבקשה לצו כינוס נכסים ועד לקבלת צו ההפטר, מתוך יחס אישי, שקיפות מלאה וליווי צמוד.


צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
Call Now Button