פש"ר 28883-11-17 מיום 09.07.19
פס"ד זה עסק בחייבת גרושה אם חד הורית לבגיר הסובל מסכרת נעורים. החייבת לא קיבלה דמי מזונות מהגרוש שלה עקב בעיות כלכליות שלו ונאלצה לגדל את בנה ולפרנסו לבדה. על מנת לעבוד בעבודה נוספת אשר רחוקה מביתה, נטלה החייבת הלוואה לצורך רכישת רכב, הכל על מנת להגיל הכנסותיה. גלית עמדה בתשלומים עד אשר החלה בעיה רפואית קשה אשר אילצה אותה להפסיק לעבוד ומשכך, לא החזירה גלית את החזרי התשלומים להלוואה ולא שילמה הוצאות שוטפות. הבנק החליט מיד להעמיד את ההלוואה לפירעון מידיי, וכל יתר הנושים החלו בפתיחת תיקי הוצל"פ. הדבר הותיר אותה עם חוב אשר הצטבר וגדל עם פיגורים וריביות. חובותיה של גלית נערמו לסך של כ- 300,000₪.
החייבת הגישה דוחות דו חודשים למנהל המיוחד באפון עקבי וממוסמך, והקפידה לשלם את צו התשלומים החודשי בעקביות. אשר על כן, ולאחר מו"מ מול המנהל המיוחד, נעתר ביהמ"ש לבקשת החייבת ואישר תוכנית פירעון נמוכה משמעותית: תשלום בסך של 36,000 ₪ קרי סך של 800₪ *45 .
בית המשפט נעתר לבקשת החייבת בשים לב לנסיבותיה, גילה, כושר פוטנציאל השתכרותה, התנהלותה במהלך ההליך. יש לשים לב כי עסקינן בהשגת התכלית של דיני הפש"ר במקרה הספציפי.
הליך הפש"ר איפשר לחייבת ליהנות מעיכוב הליכים משלך ההליך, כמו כן מהפחתת כל הריביות ותשלום מוקטן של החוב בתשלומים נוחים. בתוצאה הסופית יש לחייבת אפשרות לפתוח דך חדש בחייה ללא עול כלכלי כלשהו.