דמי מזונות בהליך חדלות פירעון

לדמי מזונות ניתן מעמד מיוחד בהקשר של הליכי חדלות פירעון או בשמם ההיסטורי:

הליכי פשיטת רגל, ודינם שונה מדין חובות מסוגים אחרים. חוב מזונות נחשב כחוב בדין קדימה בהקשר לחדלות פירעון, וככזה הוא מקנה לנושה (בין אם מדובר במוסד לביטוח לאומי אשר גובה את קצבת המזונות שהחייב שילם לגרושתו ובין אם מדובר בגרושתו או אם ילדיו של החייב בעצמה) – עדיפות בשלב חלוקת הדיבידנד בין בעלי החוב (הנושים) השונים. היינו, הסיכויים של הנושה שזכאי לקבל תשלומי מזונות מן החייב, לקבל כספים במסגרת הליכי חדלות הפירעון, הינם גבוהים יותר משל יתר הנושים.

לכן חשוב שהנושה, אשר פושט הרגל חייב בתשלומי מזונות כלפיו, ידע כיצד באפשרותו להגיש תביעה לקציבת מזונות במסגרת הליך פשיטת הרגל של החייב. במאמר זה נסביר על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהיבט של חובת תשלומי המזונות המוטלת על חייבים יחידים שמצויים בהליך זה.

מהי חדלות פירעון והאם מצב זה זהה לפשיטת רגל?

חדלות פירעון הינה מצב כלכלי בו אדם או חברה אינם מסוגלים עוד לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות ולפרוע אותן במועד, או לחילופין – מצבו בו ההתחייבויות הפיננסיות של אותו אדם או חברה, חורגות משוויים של הנכסים שבבעלותם. במצב כזה, עולה הצורך בגורם חיצוני אשר יפעל כדי לכוון את ההתנהלות הכלכלית של החייב על מנת למקסם את הזכויות שלו ושל נושיו.

פשיטת רגל וחדלות פירעון, אם כן, הם שני מונחים שונים המתייחסים לאותה הבעיה.

אולם חשוב להכיר כי בשנת 2019, חלה רפורמה בהליכי פשיטת רגל, שבעקבותיה את מקומה של פקודת פשיטת רגל, שנועדה להסדיר את הליכי הטיפול וגביית החובות מחייבים בישראל, תפס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש.

מי יכול להגיש בקשה להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפי החוק החדש?

הן לחייבים עצמם והן לבעלי חובם, ניתנת האפשרות לפנות לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

כאשר ברור לשני הצדדים כי לחייב אין אפשרות לעמוד בתשלום חובותיו ושכתוצאה מכך נושיו יספגו פגיעה כלכלית, הפניה להליך חדלות פירעון יכולה לסייע ליצור איזון בין הצורך של החייב בשיקום כלכלי ובין האינטרסים של הנושים.

חשוב לציין כי חייב שנכנס להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מאבד את החופש הכלכלי שלו, ומצוי במשטר של חובת תשלומים, בו ההחלטות לגבי החובות שיפרעו ואופן התשלום, אינם נתונים עוד לשיקולו של החייב אלא מתקבלות על ידי נאמן שממנה בית המשפט לניהול נכסיו. הדבר נכון גם לעניין תשלומי המזונות במסגרת הליכי חדלות הפירעון, אותם ידרש החייב להסדיר על פי הסכום ומוסר התשלומים שיקבעו לו.

מהי קציבת מזונות לנושה בהליכי חדלות פירעון?

קציבת מזונות לנושה, הינה הליך שמטופל בדרך כלל במסגרת שלב מחיקת החובות בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חייבים. לרוב הקצבת המזונות תתבצע לאחר שאושר הצו לפתיחת הליכים כנגד החייב, ולפני שניתן הצו לשיקום כלכלי עבורו.

על מנת שגרושתו של החייב או אם ילדיו תוכל לתבוע את קצבת המזונות לה היא וילדיה זכאים, היא תידרש להגיש את תביעתה כחלק מתביעות החוב שיוגשו על ידי כלל הנושים, לפי הפירוט הבא. עם זאת, כפי שצוין מעלה, לדמי מזונות ניתנת קדימות בהליכי חדלות פירעון, על פני תביעות חוב רגילות.

כיצד ניתן לתבוע קציבת מזונות במסגרת הליך חדלות פירעון?

אנשים הזכאים למזונות כחוק (בני זוגם או ילדיהם של החייבים), הם אלו שבידיהם פסק דין תקף המאשר את זכאותם, מטעם בית המשפט לענייני משפחה.

במידה ועבור אדם עם חוב מזונות נפתחו הליכי חדלות פירעון (בין אם ביוזמתו או ביוזמת מי מנושיו), המערכת מחויבת ליידע את הזכאים לדמי מזונות בדבר פתיחת ההליכים. על מנת לממש את זכותם לקציבת מזונות, ידרשו הזכאים למזונות להציג לבית המשפט העוסק בהליך חדלות הפירעון של החייב את פסק הדין שמאשר את זכאותם לקצבת מזונות.

לאחר שבית המשפט יקבל את תגובתו של החייב בנושא לפסק הדין בנושא חובת תשלום המזונות, תתקבל ההחלטה לגבי אופן תשלום המזונות, בהתאם לסעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – העוסק בנושא "הקצבה לזכאי מזונות".

כיצד נקבעים סכום דמי המזונות שישולמו ומועד התשלום בהליכי חדלות פירעון?

סעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מטפל בנושא הסדרת חוב מזונות מול הזכאים לתשלומי מזונות, על פי החלטת בית המשפט ובהתאם לתנאים שלהלן:

• היה ודבר קיומו של חוב המזונות היה ידוע לבית המשפט לפני שניתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון – לאחר שניתן הצו לפתיחת ההליך, יורה הממונה על נכסיו של החייב על העברת סכום קבוע מהחייב לאדם שזכאי למזונות. קצבת המזונות תועבר מההכנסה השוטפת של החייב מעבודתו או הכנסות אחרות, או לחילופין ימומש מתוך הנכסים המרותקים לקופת הנשייה שלו. דמי המזונות יועברו מעת לעת לזכאים עד תום הטיפול בבית המשפט בהליכי חדלות הפירעון של החייב. אף שבדרך כלל סכום המזונות שישולם יהיה זהה לסכום שנקבע לפני הוצאת הצו לפתיחת הליך חדלות הפירעון. אולם במקרים מסוימים הממונה על הליכי חדלות פירעון, עשוי להורות על הפחתת הסכום בהתאם לנסיבות ולפי שיקול דעתו.
• היה ודבר קיומו של חוב המזונות נודע לבית המשפט רק לאחר שניתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון – הנאמן שימונה לצורך הטיפול בהליך חדלות הפירעון של החייב, יפנה לבית המשפט לטובת קציבת שיעור דמי המזונות אשר ישולם מעת לעת לזכאים, עד תום תקופת התשלומים של החייב. במידה והחייב יקבל הפטר מלא מחובותיו (פטור מיידי ומלא מחובת התשלום של כל חובותיו, שעשוי להינתן במקרה של מצב כלכלי חמור מאוד), אזי תשלומי המזונות יקבעו עד למתן ההפטר בצו השיקום הכלכלי.