בשנת 2019, נחקק חוק חדלות פירעון החדש, אשר שינה מקצה לקצה את תחום חדלות הפירעון. בפרט, נכנסו לתוקף הוראות חוק חדשות המתייחסות לאדם פרטי המעוניין להיכנס להליכי חדלות פירעון, המסדירות, בין היתר, את הפרוצדורות הדרושות להגשת בקשה מצידו לכניסה לחדלות פירעון. כל הפרטים במאמר שלפניכם.
מהי חדלות פירעון?
חדלות פירעון היא מצב כלכלי בו האדם החייב לא מצליח עוד לעמוד בתנאי חובותיו לנושים, כלומר בהסכם התשלומים וביעדי ההחזר. במצב כלכלי זה חייב האדם סכום אשר עולה על סך הכנסותיו, ולכן יש להסדיר את הסכמי החייב והנושים כך שהללו יתאמו את מצבו הכלכלי הנוכחי של האדם החייב. כמו כן, לעיתים אדם נחשב במצב חדלות פירעון גם במידה ויעדי ההחזר טרם הגיעו, אך הסכמי חדלות הפירעון יסייעו לחייב להסדיר את חובותיו מחדש.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע״ח-2018
החוק החדש, אשר נכנס לתוקף החל מ-2019, שינה מן היסוד את תחום חדלות הפירעון ואת משמעות ההליך. חוק זה קובע תהליך שייעודו הוא להשיב את היחיד למסלול כלכלי בריא. המטרה היא למנוע מצב שבו היחיד משועבד לחובותיו במשך כל חייו. ההליך החדש מאפשר אפוא ליחיד להגיע להבראה כלכלית ולשיקום מלא.
ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש את הבקשה:
- היחיד שאיננו תאגיד (רשאי להיות עוסק מורשה, או עוסק פטור, או עצמאי).
- הנושה.
- היועץ המשפטי לממשלה, במידה ויש עניין ציבורי בכך.
את ההליך מלווים מספר גורמים:
- הממונה: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ממלא תפקיד של הרשות המנהלית של המדינה. הוא שמנהל את ההליך ואמון על גיבוש התכנית לשיקום הכלכלי ועל הסדר תשלום החובות לנושים. כמו כן, במשרדי הממונה מנוהלת קופת הנשייה, הקופה שמרכזת את התשלומים שמשלם החייב במסגרת שלב השיקום הכלכלי.
- נאמן: הנאמן ליישום ההליך ממונה על ידי בית המשפט עם תחילת ההליך. על הנאמן להיות עורך דין או רואה חשבון. תפקידו של הנאמן לבחון את מצב חובותיו של היחיד. סמכויותיו הכלכליות של היחיד עוברות לידי הנאמן במשך תקופת בחינה זו.
הליך חדלות פירעון בבקשת היחיד
מי רשאי להגיש בקשה לפתיחת ההליך?
ישנם מספר תנאים אשר מאפשרים הגשת בקשה על ידי היחיד החייב. להלן:
- היחיד הינו עוסק מורשה או עוסק פטור ואינו תאגיד.
- סך חובותיו של היחיד עומדים על יותר מסכום של 50,152 ש״ח.
- היחיד ועסקיו קשורים בישראל.
הווי אומר, אחד מהתנאים הללו חלים לגביו:
- מרכז חייו של היחיד הוא בישראל בעת הגשת הבקשה.
- במשך ששת החודשים לפני הגשת הבקשה מרכז חייו של היחיד היה בישראל.
- היחיד בעל עסקים בישראל.
- ליחיד יש נכסים בישראל.
פתיחת ההליך מותנית במסמכים הבאים:
- תשלום אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים.
- הגשת מסמכי בקשה לקבלת הצו.
תהליך חדלות הפירעון:
התהליך אורך כ-4 שנים וכולל מספר שלבים מרכזיים עד לרגע השיקום. פירוט השלבים להלן:
- בחינת הבקשה: הממונה בודק בשלב זה את הבקשה שהוגשה במשך כשלושים ימים. בתום התקופה הממונה מגיש את חוות דעתו בנוגע לפתיחת ההליך או בנוגע לאי פתיחתו. במידה ונפתח ההליך מוטל הצו שכולל מגבלות שונות שמוטלות על היחיד לצד חובותיו החדשות לתשלומים ולדיווח על תזרים חודשי.
- תקופת הביניים: תקופה זו נמשכת כ-11 חודשים. תחילה, בודק הנאמן את הנסיבות שהביאו את החייב למצבו הכלכלי הנתון. בנוסף, נבחנים אמצעיו הכלכליים של היחיד אשר יאפשרו את תשלום החובות בהסדר החדש. כמו כן, במשך תקופה זו חלות מגבלות מסוימות על היחיד, לדוגמת עיכוב יציאה מהארץ ומגבלות על אשראי. מטרת התקופה היא להגן על היחיד הן מהגדלת חובותיו והן מהליכים נוספים כנגדו לאור חובותיו. בסיום התקופה הנאמן מסכם את סך החובות של היחיד ואת הנסיבות שהובילו לחובותיו. במשך החודשים הללו הממונה מגבש את התכנית לשיקום הכלכלי המוגשת לבסוף לבית המשפט.
- דיון משפטי על הצו לשיקום כלכלי: בהתאם לדוח שמוגש על ידי הנאמן ולתכנית שגובשה על ידי הממונה מתנהל הדיון בבית המשפט בנוגע למתן הצו. הצו שגובש בבית המשפט כולל את סוג המגבלות שחלות על היחיד במשך ההליך, את ההסדרים החדשים לתשלום החובות ואת תהליך השיקום הכלכלי של היחיד.
- תקופת השיקום הכלכלי: בתקופה זו חלים על היחיד התנאים והחובות שמתאר הצו שניתן על ידי בית המשפט. למעשה זוהי התקופה בה מיושמת תכנית השיקום שגובשה. משך התקופה היא כ-3 שנים ומטרתה להוביל את היחיד להבראה כלכלית. לכן, בתקופה זו היחיד משלם את התשלומים לקופת הנשייה ומממש את נכסיו לשם פירעון החוב. לצד זאת הממונה והנאמן מוודאים כי היחיד עומד בתכנית ובתנאים. ישנם מקרים בהם התקופה מסתיימת לאלתר וזאת בשל היעדר פוטנציאל הכנסה של היחיד.
- הפטר: כאשר מושלמת התכנית לשיקום הכלכלי והיחיד עמד בתנאי התשלומים, ניתן הפטר שמכריז כי היחיד פטור מחובות העבר. הפטר לאלתר ניתן לחייב אשר אין בידו להשתכר ולשלם את תשלומי החוב.
הליך חדלות פירעון בבקשת הנושה
הנושה רשאי להגיש בקשה לפתיחת ההליך במידה והחייב הינו יחיד אשר התנאים הבאים חלים עליו:
- החייב הינו עוסק מורשה או עוסק פטור ואינו תאגיד.
- סך חובותיו של החייב עומדים סכום הגבוה מ- 75,000 ש״ח.
- החייב ועסקיו קשורים בישראל. הווה אומר, אחד מהתנאים הללו חלים לגביו:
- מרכז חייו של החייב הוא בישראל בעת הגשת הבקשה.
- במשך ששת החודשים לפני הגשת הבקשה מרכז חייו של החייב היה בישראל.
- החייב בעל עסקים בישראל.
- לחייב יש נכסים בישראל.
תהליך חדלות הפירעון
הנושה שמעוניין להגיש את הבקשה רשאי לעשות זאת לאחר תשלום אגרת החוב. הבקשה מוגשת לבית משפט השלום ומשם היא מועברת לממונה על הליכי חדלות פירעון. הממונה אמון על ניהול ההליך והוא שמכריע בסוגיות התשלום והסדרי החובות שבין הנושה לחייב. כמו כן, הממונה מגבש את התכנית לשיקום הכלכלי אשר מתארת את הסדרי התשלומים ומימוש הנכסים של החייב בעבור הנושה.
ההליך כולל מספר שלבים מרכזיים: בחינת הבקשה, תקופת הביניים, דיון משפטי בנוגע לצו לשיקום כלכלי, תקופת השיקום הכלכלי ותקופת ההפטר (לפירוט, ראו לעיל הליך חדלות פירעון בבקשת היחיד).
הליך חדלות הפירעון ככלל, והגשת הבקשה לחדלות פירעון בפרט, הינם תהליכים מורכבים, הכרוכים באלמנטים משפטיים רבים וארוכים שדורשים ידע וניסיון רב. על מנת להגיש בקשה לחדלות פירעון לאדם פרטי, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה. אדם שמגיע למצב של חדלות פירעון, מצוי במצב רגיש ומורכב למדי, ולכן חשוב שהנושא יטופל במקצועיות ונאמנות.
משרדנו מטפל זה שנים רבות בהליכי חדלות פירעון, ומסייע ליחידים לכל אורך ההליך – החל מהגשת הבקשה לחדלות פירעון, דרך תוכנית השיקום הכלכלית, ואף לאחר מכן. החל מ- 2019 אנו מטפלים בהליכי חדלות פירעון לאור החוק החדש, שנכנס לתוקף בשנה זו, במסירות ובמקצועיות.
