אנשים רבים המצויים בהליכי חדלות פירעון או בשמם ההיסטורי: הליכי פשיטת רגל, טרודים בניסיון למנוע את מכירתם של הבית או הדירה בהם הם מתגוררים.
עקב שינויי חקיקה הנוגעים להליכי גביית חובות והגנה על בתי מגורים בהליכי פש"ר, כיום מדובר בסוגיה מורכבת מבעבר, שיש לגשת אליה בזהירות יתרה. רבים תוהים האם לאור כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ניתן בכלל להגן על דירת המגורים של החייב במצב של פשיטת רגל, ואילו אפשרויות עומדות לרשותו של פושט הרגל לשימור נכסיו.
על ההיבטים השונים הנוגעים למכירה של דירת מגורים בחדלות פירעון, נדון במאמר הבא.
מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש?
בעבר, אזרח ישראלי שלא עלה בידו לפרוע את חובותיו, היה נכנס להליכי פשיטת רגל.
אולם בספטמבר 2019, אושרה רפורמה שתכליתה לייעל ולקצר הליכי גביית חובות במדינת ישראל, הידועה גם בשם: "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – התשע"ח, 2018". חקיקה זו מגדירה כי חייב שחובותיו נמוכים מסכום של 150,455 שקלים, יוכל לפנות להליכים של להכרה בחדלות פירעון מול ההוצאה לפועל.
הגנה על דירת מגורים בהליכי פשיטת רגל – כיצד זה עבד עד כה?
לפני שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף, סעיף 33 לחוק הגנת הדייר איפשר לחייבים רבים להימנע ממכירת דירת המגורים שלהם במסגרת הליכי פשיטת רגל. לפי סעיף 33, במקרה בו החייב היה רשום בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל, בתור הבעלים החוקיים של הדירה או לחילופין – חוכר לדורות, ובמסגרת הליכי הפש"ר הועמדה דירתו למכירה, עמדה לחייב הזכות להפוך לדייר בנכס. היינו, הדירה היתה נמכרת בתור נכס תפוס, שמאוכלס בידי החייב ובני משפחתו, וכתוצאה מכך – שוויו של הנכס ירד לשליש משווי השוק שלו.
כיצד סייע המצב לחייבים? על ידי כך שזכויות הדייר הפכו את מכירת הדירה לשם מימושה לפעולה פחות משתלמת עבור הנושים. כך קרה שהתאפשר לבני זוגם של חייבים, במידה וחצי מנכס היה רשום על שמם, לקנות את הדירה מידיהם של הנושים בסכום נמוך במיוחד, וכך לשמור על ביתם.
גם במקרים בהם סעיף 33 לחוק הגנת הדייר לא היה בתוקף, נהגו בתי המשפט להחיל את סעיף 86 א' לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע כי בית המשפט מורשה לאפשר את מכירת דירת המגורים של החייב רק לאחר שימצא מקום מגורים חלופי ברמה סבירה, או פיצוי כספי, ליחיד החייב ולבני משפחתו.
כיצד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש משפיע על הטיפול בנכסי נדל"ן של חייבים?
כיום, בהתאם לחוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל, ושבבעלותו דירה הרשומה במנהל מקרקעי ישראל או בלשכת רישום המקרקעין – עלול למצוא את עצמו במצב בעייתי במיוחד. הסיבה לכך הינה שהחקיקה העדכנית מבטלת כליל את ההגנה שחוק הגנת הדייר הקנה לחייב ולבני משפחתו המתגוררים בנכס שבבעלותו.
כך קורה שבמסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מוצעת דירת המגורים של החייב כנכס פנוי במקום שתוצא כנכס תפוס, ולכן ערכה בשוק הנדל"ן עולה במקום להיפגע. כתוצאה מכך, יכולתם של בני הזוג הרשומים של חייבים לקנות את דירתם בעלות נמוכה ממחיר השוק, מצטמצמת באופן משמעותי, והפתרון היחיד שנותר לחייבים ומשפחותיהם הוא לחפש נכס אחר להתגורר בו.
האם ניתן להגן על דירת המגורים למרות השינויים בחקיקה?
לאור שינויי החקיקה האחרונים, במקרים מסוימים לא בהכרח משתלם לחייבים לפנות להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. למשל, כאשר בבעלותו של החייב נכס נדל"ן ששוויו לפי הערכת שמאי הינו גבוה משמעותית מגובה חובותיו של החייב.
במידה וערכה של הדירה יאפשר לאדם להיפרע מחובותיו במלואם על ידי מכירתה, ויוותר בידיו סכום מספיק לרכישת נכס אחר למגורים או לתשלום דמי שכירות, אזי אין טעם בפניה להליכי חדלות פירעון, המסכנים את החייב באובדן הנכס.
גם במקרים בהם שווי הנכס אינו גבוה משמעותית מסכום חובותיו הרשומים בהוצאה לפועל של החייב, והוא בוחר לפנות להליכי חדלות פירעון, חשוב לדעת כי בית המשפט לא בהכרח ממהר להעמיד כל דירת מגורים למכירה, ויעדיף למצות את כל הפתרונות החלופיים לפני כן.
כך שבדיון מול בית משפט, עדיין קיימת האפשרות להגיע להגנת דירת המגורים של החייב בנסיבות מסוימות.
האם יכולים לבטל עסקת מכר או העברת בעלות שביצעתי בדירת המגורים שלי?
כאשר אדם נרשם כחדל פירעון, עסקאות שביצע בנכסים שבבעלותו טרם הליך חדלות הפירעון, עלולות להתבטל. מצב זה נקרא "ביטול הענקה" ופירושו הפקעה של נכסים שהוענקו מטעם החייב למקורביו או צד שלישי אחר, בתמורה מופחתת או ללא תמורה כלל, בסמוך להליך חדלות הפירעון.
הרציונל עליו מתבססת פעולה זו, הינו שבאחריותו של אדם המסובך בחובות לדאוג לפירעון חובותיו לנושיו לפני שהוא מעניק מתנות.
על חשיבות ההגנה המשפטית על בתי מגורים בהליכי חדלות פירעון
כאמור, שאלה אחת מטרידה כל בעל נכס שנקלע לחובות וכתוצאה מכך מצוי בהליכי פשיטת רגל, והיא: מה יעלה בגורל הבית בו אני מתגורר עם בני משפחתי? האם נשאר ללא קורת גג?
התמורות הרבות שחלו בחקיקה בשנים האחרונות, וביניהן כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקפו ונטרול האפשרות לפנות לעזרת חוק הגנת הדייר בהקשר זה, יצרו מצב של בלבול וחוסר אונים מצד חייבים רבים שאינם בטוחים כיצד ישפיע ההליך על זכויותיהם בנכס המקרקעין שבבעלותם.
מכאן החשיבות הרבה של פניה לייעוץ מול עורך דין המתמחה בטיפול בתיקי פשיטת רגל והגנה על בתי מגורים, ומכיר את החקיקה העדכנית על בורייה.
