הברחת נכסים

תוכן העמוד:

"הברחת נכסים" או "הענקה אסורה" והחוק מעמיד סעדים שונים לנושים החושדים כי החייב ביצע זאת כדי להתחמק מתשלום חובותיו, כפי שנסביר בהרחבה במסגרת המאמר הבא. כאשר חייבים בישראל נקלעים למשבר כלכלי – גם כאנשים פרטיים וגם במסגרת בעלותם על עסקים, השאיפה הטבעית היא לנסות ולצמצם הפסדים עד כמה שניתן בנסיבות, ולכן רבים בוחרים בדרך של ביצוע העברת בעלות ברכושם לבני משפחה או חברים.

אולם חשוב לדעת שפעולות אלו נחשבות למהלך בלתי חוקי כשהן מתבצעות בקשר להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או פשיטת רגל, הליכי פירוק של תאגידים וכן במסגרת הקפאת הליכים.

זאת מאחר ובביצוע העברת בעלות על נכס, החייב למעשה מקטין את היקף הנכסים שבבעלותו, אשר אמורים לאשר את פירעון חובותיו לנושיו, כפי שהחוק דורש.

 

הברחת נכסים או הענקה אסורה בהליכי חדלות פירעון

כאשר חברה או אדם פרטי מגיעים למצב של חדלות פרעון המתבטא באי יכולת מצידם להשיב את חובותיהם לנושים, גם החייב וגם נושיו רשאים להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הליך חדלות פירעון כולל מספר שלבים אשר במסגרתם מתבצעת בחינה של נכסי החייב.

לאחר שלב בדיקת הנכסים, הנאמן בהליך חדלות הפירעון – גורם מנהלי שמונה על ידי בית המשפט לליווי החייב בהליכים, יאגד את הנכסים בקופת נשייה ויחלק אותם בין הנושים.

אף שישנם לא מעט חייבים שנוהגים בתום לב, ישנם אנשים רבים שמחפשים דרכים לניצול הליכי חדלות הפירעון לרעה ומנסים לבצע הברחת נכסים או הענקה אסורה לצדדים שלישיים בניגוד לחוק.

למותר לציין כי למעשה מדובר על עבירה פלילית שהעונש בצידה עשוי להגיע גם לכמה שנות מאסר בפועל.

 

נכסים מוברחים במסגרת הברחת נכסים בהליכי חדלות פירעון

כאשר חייב יחיד מנסה להעלים נכסים שעלולים להיות מופקעים בבעלותו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, הוא עשוי לבצע הברחת נכסים של נכסים מסוגים שונים:

  • העברת זכויות בקרקעות
  • העברת זכויות על תכשיטים
  • העברת כספים
  • העברת בעלות ברכבים
  • העברת בעלות על נכסי נדל"ן

 

כאשר תאגידים במצב של חדלות פירעון מנסים להעלים נכסים במסגרת ההליכים, לרוב הן מעבירות את הבעלות על נכסיהן לידי חברות אחרות או אנשים פרטיים. 

 

איך הברחת נכסים מתבצעת?

הברחת נכסים עשויה להתבצע במגוון דרכים, כגון: 

 

הענקת מתנות לקרובים או חברים

במצב כזה המתנה אינה בגדר מתנה בפועל אלא רק למראית עין.

לרוב כאשר מתבצעת הברחת נכסים בצורה כזו, היא תלווה בהסכם שיערך בעל-פה אשר במסגרתו יוסכם בין הצדדים כי הנכס המועבר יושב לחזקת הצד שהעניק אותו בתום ההליכים.

חשוב לדעת שגם כאשר קבלת המתנה כרוכה בתשלום מיסים, העברתה עדיין נחשב כפעולה של הברחת נכסים.

 

עריכת הסכם ממון

במקרים רבים חייבים מחליטים לנסות ולבצע הברחת נכסים באמצעות חתימה על הסכמי ממון טרום נישואיהם במטרה להעביר את נכסיהם לבני זוגם.

 

הקמת "חברת קש"

חברת קש היא מונח שמקובל להשתמש בו בהקשר של הקמת חברות פיקטיביות המוקמות על שם אדם שאינו בעליהן בפועל ואף על שמות בדויים, כדי לאפשר הברחת נכסים.

בשיטה זו מתבצעת הברחת נכסים נדל"ניים, הברחה של חשבונות בנק והעלמת מזומנים. 

 

שיטות שהזכרנו לעיל, תועדה לא זה מכבר כמהלך שבוצע על ידי חייבים טרום הגשת הבקשה לפתיחתם של הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

על מנת למנוע מצבים מסוג כזה, החוק בישראל אוסר על העברת בעלות בנכסים בתקופה שקודמת להגשת בקשות לפתיחת הליכים.

 

העברת בעלות של נכס לנושה עלולה להיחשב הברחת נכסים

מקרים בהם העברת בעלות על נכס לנושה עלולה להיחשב הברחת נכסים, הם העברות שבוצעו במסגרת חלון הזמן המוגדר כ"פעולה אסורה":

 

במקרה של העדפת נושים

מדובר ב – 3 חודשים טרם כניסתו של החייב להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

במקרה של הענקה בטלה

מדובר בעוד 10 שנים טרום כניסתו של החייב להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

חשוב להכיר

חייבים ונושים שבחרו להסדיר את החוב ביניהם במסגרת חלון הזמן כאמור לעיל, יהיו חשופים לביטול העברת הבעלות, כך שאותם הכספים או הנכסים אשר שימשו לפירעון החוב או הוברחו, יושבו לקופת הנשייה לטובת פירעון החובות מול יתר הנושים.

 

הברחת נכסים היא לא הדרך להסדיר חובות מול נושה ספציפי

חייב המצוי בהליך חדלות פירעון או עומד לפתחו, חייב לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לביצוע פעולות אסורות כאמור לעיל, מול מי מנושיו.

פעולות הנחשבות אסורות על פי חוק הינן פעולות שיש בהן משום העדפת נושים או הענקה אסורה של נכסים.

חשוב לזכור כי הפעולות הללו הן ברות ביטול ממילא, יכולות לפגוע בסיכויים של החייב לקבל הפטר על יתרת חובותיו מאחר והן מעידות על העדר תום לב מצידו בהליכים.

הדבר תקף גם לגבי נושה המפעיל לחץ על חייב לפרוע את חובו מולו, בין אם באמצעות תשלום החוב בפועל (בקדימות על יתר הנושים) ובין אם באמצעות העברת נכס מנכסי החייב לרשותו על חשבון החוב.

 

התמודדות החוק עם תופעת הברחת הנכסים

החוק בישראל מתמודד עם תופעת הברחת הנכסים במה אופנים, לרבות קביעת חובת גילוי החלה על חייבים, הנדרשים במסגרת ההליכים לספק את מלוא הנתונים הנוגעים לנכסים הנמצאים בבעלותם.

בנוסף החוק מאפשר גם לחקור חייבים ולשכור את שירותיהם של משרדי חקירות לטובת העניין, כדי לנסות ולהתחקות אחר ניסיונות להברחת נכסים, העדפת נושים והענקה פסולה.

 

סעדים לטובת הנושים במקרה שחייב ביצע הברחת נכסים

החקיקה הנוגעת להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל, מאפשרת להתמודד עם מצבים של הברחת נכסים, באמצעות ביטול פעולות שהן בגדר הענקה אסורה או העדפת נושים.

עם זאת, בהליכי פירוק של חברות שהחלו טרם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש בשנת 2019, לא ניתן לבצע ביטול הענקה בנכס שהועבר מהתאגיד החייב לגורם אחר ללא תמורה בעלת ערך וללא תום לב.

יחד עם זאת, גם בהליכים של פירוק חברות ישנה אפשרות לבטל פעולות של העדפת נושה. בסיכומו של דבר, כן ניתן לומר שבמרבית המקרים הברחת נכסים מסתיימת בהשבת הנכסים המועברים לקופת הנשייה לטובתם של יתר הנושים.

 

הברחת נכסים שמתבצעת בתום לב

מן הראוי להזכיר בהקשר של הברחת נכסים, שגם פירעון חובות אמיתי, המתבצע ללא כל כוונה להברחת נכסים, עשוי להתפרש כפעולה אסורה על פי חוק.

לכן בכל העברת בעלות והענקת נכסים, חשוב לפנות להתייעצות מקדימה עם עורך דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל כדי להימנע משגיאות מיותרות. 

 

ביטול הברחת נכסים והעדפת נושים בהוראת בית המשפט – הקריטריונים

לבתי המשפט בישראל ישנה הסמכות להורות על ביטול עסקאות שבוצעו גם טרום מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון, במידה ויש בהן משום מתן עדיפות לנושים מסוימים, ככל שצירוף התנאים הבאים בא לידי ביטוי בפעולה האמורה:

 

קריטריון ראשון

החייב היה במצב של חדלות פירעון במועד ביצוע העברת הנכס / הענקת הנכס (כלומר: סך ההתחייבויות של החייב עלה על סך הנכסים שבבעלותו).

 

קריטריון שני

בעצם העברת הנכס ניתנה עדיפות לנושה מסוים או נושים מסוימים – קרי, חוב של החייב כלפי נושה ספציפי נפרע או קודם בסדר הנשייה בעוד יתר הנושים לא יזכו לעדיפות דומה.

פעולה כזו יש בה כדי להגדיל את חלקו של נושה מסוים בהשוואה לסכום שהיה נפרע במסגרת הליך חדלות פירעון בסדר הפירעון הסטנדרטי. לכן הפעולה אינה מותרת בחוק.

 

קריטריון שלישי

ההעברה בוצע עד שלושה חודשים טרום מועד הגשתה של הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. היה ומדובר בנושה שהינו קרוב של החייב – 12 חודשים טרום המועד המדובר.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
נושה מובטח

כאשר חייב יחיד או תאגיד מגיעים למצב שאין באפשרותם לפרוע עוד את חובותיהם כלפי נושיהם, הם נכנסים להליכי פשיטת רגל או בשמם העדכני מאז שנת

קרא עוד »
חדלות פירעון

כאשר אדם או תאגיד מגיע למצב פיננסי שבו כלל ההתחייבויות והחובות שלו גדול מכלל נכסיו והוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו, הוא נמצא במצב שנקרא

קרא עוד »
פתיחת הליך חדלות פירעון

חדלות פירעון, מצב בו יחיד או תאגיד מגיעים למצב שאין להם לשלם את חובותיהם, הוא מצב מורכב הכרוך באלמנטים משפטיים רבים. במאמר הבא נפרט אודות

קרא עוד »
פתיחה
1
שלום וברכה
שלום,
איך אוכל לעזור?
Call Now Button