כאשר אדם או תאגיד נכנסים להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נכסיהם מרוכזים בקופת נשייה לטובת פירעון חובות לנושים. על מנת שניתן יהיה לשלם לנושים מקופת הנשייה של החייב, יש צורך, בין היתר, למכור את הנכסים ולחלק את תמורתם בין הנושים, על פי סדר הנשייה הקבוע בחוק.
הליך זה מטופל על ידי נאמן ליישום הליכי חדלות פירעון, שממונה מטעם בית המשפט בעת מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון מול החייב. במאמר זה נדון בהליך מכירת הנכסים בקופת הנשיה, במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מימוש נכסים בחדלות פירעון ככלי לתשלום חובות לנושים
סעיף 227 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מגדיר כי בעת מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון עבור חייב יחיד או תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, נדרש נאמן האמון על הטיפול בקופת הנשיה של החייב, לפעול למכירה של נכסי הנשייה על מנת להנזיל אותם ולאפשר תשלום לבעלי החוב (הנושים של החייב).
סייגים לעניין מכירת נכסי הנשייה בחוק חדלות פירעון
באופן כללי, על מנת למכור את הנכסים שכונסו בקופת הנשייה של חייב, לא נדרש אישור מיוחד מבית המשפט. למרות זאת, כדי להימנע מפגיעה בלתי מידתית בחייב, הוראות מיוחדות לעניין מכירת בית מגורים של חייב יחיד, הוסדרו במסגרת החקיקה, כך שהלכה למעשה – כן דרוש צו מבית המשפט למימוש הנכס בו מתגוררים החייב ובני משפחתו, כפי שנסביר בהמשך.
חריג נוסף לעניין זה, הוא מקרה בו בית המשפט הוציא צו לשיקום כלכלי עבור חייב שהוא תאגיד, אשר במסגרתו הוגדרה גם מכירה של חלק מהנכסים שבבעלותו. במקרה כזה תוכנית השיקום הכלכלי הספציפית שנבנתה עבור החייב, היא זו שתתווה את מהלך מימוש נכסי הנשייה שלו.
מכירה של בית המגורים של חייב יחיד לטובת כיסוי חובות
כשמדובר על מכירה של הדירה או הבית שבבעלות החייב כאשר הוא מתגורר בנכס עם בן / בת זוגו ו / או ילדיו, אופן מכירת הנכס מוסדר על פי התקנות המיוחדות שהוגדרו במסגרת סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לפי סעיף זה נקבע כי נדרש אישור מבית המשפט כדי לממש את בית המגורים של החייב, וכי מכירה של נכס זה תאושר על ידי בית המשפט, רק במידה והוצגו לו הוכחות משכנעות לכך שלרשות החייב ובני המשפחה שמתגוררים עימו בנכס, עומדת חלופה ראויה לקורת גג שיוכלו להתגורר בה לאחר מימוש הנכס. כל זאת כדי לוודא כי החייב ובני משפחתו לא ישארו מחוסרי דיור.
מה קורה אם על הנכס בקופת הנשייה יש משכנתא או משכון?
אולם במידה ומדובר במכירת נכס למגורים שיש עליו משכון או משכנתא, ההוראות בסעיף 229 לחוק חדלות פירעון לא יחולו על מכירת הנכס, אלא תקנות החוק המסדירות חובות מובטחים (חלק ד' סימן א', פרק ו' בחוק החדש), ולעניין הסדרת פתרון המגורים החלופי, יחול סעיף 38 ג' בחוק ההוצאה לפועל בשינויים ההכרחיים.
על הבעייתיות במכירת נכסים של דיירים מוגנים בהליכי פשיטת רגל
סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חל גם על מכירת בית מגורים המצוי בבעלותו של חייב שהוא דייר מוגן. זאת להבדיל מן המצב הקודם, לפני כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו.
בעבר, בהליכי כינוס נכסים שהצריכו מימוש של נכס המגורים של החייב כחלק מהליך פשיטת רגל, זכו חייבים שהתגוררו בנכס שבבעלותם להגנה נרחבת יותר, מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.
על פי חוק הגנת הדייר, נקבע כי הדייר המוגן ימשיך להתגורר עם בני משפחתו בנכס למשך שארית חייו, גם לאחר מכירת הבית או הדירה לבעליהם החדשים.
הבעייתיות במצב הקודם, הייתה בעצם העובדה שמכירת בית מגוריהם של חייבים במעמד "דייר מוגן", יצר אפקטיבית מצב בו שווי הנכס והאטרקטיביות שלו בשוק החופשי נפגעו, היות ובקניה של דירה שמתגורר בה דייר מוגן, אין לבעליו החדשים של הנכס יכולת לעשות בנכס שימוש עד שהחייב ילך לעולמו. כתוצאה מכך, יכלו חייבים רבים לשמור על זכותם בבית המגורים שלהם, על ידי כך שבני זוגם שחצי מהנכס היה רשום על שמם, רכשו את חציו השני מידיהם של הנושים בסכום נמוך ביותר.
מצב זה צמצם במידה ניכרת את יכולתם של הנושים לגבות את החוב באמצעות הנכס, אף כאשר שווי הנכס היה גדול.
במסגרת חוק חדלות פירעון החדש, תוקן המצב הקודם, כך שכעת סעיף 229 לחוק מוחל גם על נכסים למגורים שבבעלותם של חייבים במעמד דייר מוגן.
האם בחדלות פירעון ניתן למכור נכס של חייב במעמד דייר מוגן?
נכון להיום, בעקבות כניסתו של חוק חדלות פירעון החדש לתוקף, חייב אשר נמצא בהליכים של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הרשום בתור בעליהם החוקיים של בית או דירה הרשומים בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל, עשוי לגלות כי החוק אינו עומד לצידו בכל הנוגע לשמירה על הנכס בו הוא מתגורר עם בני משפחתו.
זאת משום שהחקיקה הנוכחית מבטלת באופן מוחלט את ההגנה שחייבים ובני משפחתם המתגוררים עימם בנכס שבבעלותם, נהנו ממנה מתוקף חוק הגנת הדייר.
באופן זה, במסגרת כינוס הנכסים בקופת הנשייה עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ניתן להציע את ביתו של החייב למכירה בתור נכס פנוי, במקום שתוצג כנכס תפוס, כך שהשווי שלה בשוק המקרקעין אינו יורד ואף יכול לעלות.
עקב כך, בן או בת הזוג הרשומים של החייב אינם יכולים עוד לרכוש את הנכס בו הם מתגוררים מידי הנושים בעלות זולה ממחירו בשוק החופשי. כך שהם נאלצים לחפש נכס אחר למגורים.
