פש"ר 1403-05-13 מיום 27.3.19
הזוג נורית ושמעון הגישו בקשה לפשיטת רגל לאור חובות שהצטברו משך שנים. החייבים ניהלו עסק עצמאי לציוד ומזון לבעלי חיים. העסק צמח ושגשג עד שנולדה להם ילדה מוגבלת שיכלית, אשר לא הטיפול בה אילץ אותם להפסיק לנהל את העסק ולהעניק לביתם את הצרכים לה היתה זקוקה. למעשה, לאחר קריסת העסק, החייבים נותרו חסרי כל וכך החלו להצטבר חובות וריביות גבוהות. חובותיו וחובותיה של אשתו נערמו לסך של כ- 1,200,000 ₪.
פניתי לבית המשפט בבקשה למתן צו הפטר ולקביעת מועד דיון בדחיפות הואיל ונוהלו מספר דיונים שלא הביאו את התיק לסיומו (ע"י עו"ד אחרים). בבקשתי להפטר טענתי כי לא נותרו לחייבים עוד שנים רבות, וכי הם מבקשים בזמן המעט שנותר להם בחיות שקט ובשלווה ובידיעה כי אינם חייבים עוד כספים לנושים.
במהלך שהותם בהליך שילמו החייבים את צו התשלומים החודשי באופן עיקבי וסדיר לקופת הפש"ר והגישו דוחות דו חודשים מגובים באסמכתאות.
החייבים התייצבו לחקירה ונהגו בתום לב הן ובשקיפות.
חרף האמור לעיל, סירב הנאמן להגיע להסכמות עם הח"מ ליתן לחייב צו הפטר חלוט והתעקש לאישור תוכנית פירעון ומימוש כספים בקופות גמל.
התנגדתי נחרצות לעניין ולא הסכמתי להתפשר עם המנהל המיוחד לאור מצבם הבריאותי של החייבים.
במהלך השנים חלו שמעון ונורית במחלת הסרטן ומצבה הבריאותי של נורית החל להידרדר והיא נפטרה. בבקשה למתו צו הפטר, ולאחר טיעונים ו"מלחמה" מול המנהל המיוחד לפני הדיון, בשיחות טלפון רבות, התכתבויות רבות וכן ויכוח בדיון, הצלחתי לשכנע את בית המשפט וכונס הנכסים הרישמי (בניגוד לדעת המנהל המיוחד), ליתן הפטר חלוט ללא תוספת של שקל אחד וללא מימוש קופות גמל או השתלמות אשר נותרו לחייב.
"לאור שקילת מכלול השיקולים אני מקבלת את עמדת החייב הנתמכת בעמדת הכנ"ר ….בנסיבות אלו אין מקום לדרוש מימוש או הוספת כספים נוספים ממקורות חיצוניים"
לא למותר לציין כי מצבם הבריאותי של הזוג היה בכי רע, והיא לי חשוב לציין בפני המנהל המיוחד, הכנ"ר ובית המשפט כי הזוג מעוניינים לחיות בשלווה ללא חובות במצבם הבריאותי.
בית המשפט נעתר לבקשתו של החייב בשים לב לנסיבותיו האישיות, גילו, מחלתו, מימוש פוטנציאל השתכרותו, התנהגותם, הן בעת יצירת החובות והן במהלך ההליך, שהיתה תקינה בתום לב, משך ההליך וכיוצא באלה ולשם השגת התכלית של דיני הפש"ר במקרה הספציפי.
