חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – המדריך המלא

תוכן העמוד:

את המונח "פשיטת רגל" אין איש שלא מכיר, אך לא כולם יודעים שנכון להיום אין כבר הליך בשם הזה. החל מסוף שנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שקבע הסדרים חדשים המחליפים את הליכי פשיטת הרגל שנועדו ליחידים, ואת הליכי הפירוק והשקיום שנועדו לחברות. מצב חוקי חדש עלול להיות מאוד מבלבל, אז באנו לעשות לכם סדר עם המדריך המלא.

 

אז מה זה בכלל חדלות פירעון?

הכלכלה המודרנית מבוססת במידה רבה על סוגים שונים של אשראי. משכנתא, קנייה בתשלומים, הלוואות, אלו דברים שמלווים כל אחד מאיתנו, יחדים ותאגידים. בשימוש באשראי גלום סיכון שהחייב לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. חדלות פירעון היא התממשות הסיכון. מצב בו התאגיד או היחיד אינם מסוגלים לעמוד עוד בתשלום חובותיהם.

 

מי נחשב חדל פירעון?

לא כל אדם שלא מסוגל לשלם כרגע תשלום אחד של המשכנתא בגלל חודש חלש ייחשב לחדל פירעון.

כדי שפרט או חברה ייחשב במצב של חדלות פירעון הוא צריך לעמוד באחד המבחנים הבאים:

מבחן ראשון: המבחן התזרימי

המבחן התזרימי מדבר על מצב בו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין שהגיע מועד הפירעון ובין אם לאו. מדובר במבחן תזרימי, כלומר גם אם לחייב יש נכסים רבים, אך אין אפשרות למכור אותם ולהפוך אותם לכסף מזומן, הוא עלול להיכנס למצב של חדלות פירעון. יש לשים לב שמדובר בחובות בלשון רבים, ולא בחוב בודד.

 

מבחן שני: המבחן המאזני

המבחן השני הוא מצב בו התחייבויותיו של החייב, הנוכחיות והעתידיות, עולות על שווי נכסיו. מבחן זה הוא מבחן מאזני, כלומר בודקים האם יש איזון בין סך כל התחייבויותיו השונות של החייב לבין סך כל נכסיו. אם אין איזון אזי החייב נמצא במצב של חדלות פירעון.

 

מטרותיו של חוק חדלות פירעון

ההסדרים של חדלות פירעון הם מורכבים כי עליהם לאזן בין אינטרסים שונים ומגוונים. מצד אחד ישנו החייב, שכשמדובר באדם פרטי אנו רוצים לאפשר לו להשתקם ולהתחיל דרך חדשה, ומצד שני ישנם הנושים, שהאינטרס שלהם הוא לקבל חזרה את כספם. מצד אחד אנחנו רוצים ודאות כלכלית, ומצד שני אנחנו רוצים, כחברה, לאפשר הזדמנות שנייה.

 

מנסחי החוק הסבירו כי מטרותיו של החוק הן שלוש:

מטרה ראשונה: שיקומו הכלכלי של החייב

שיקומו הכלכלי של החייב משרת בראש ובראשונה את הנושים, כי כך יהיה להם ממי להיפרע. עם זאת, יש בשיקום הכלכלי הגשמה של אינטרסים וערכים נוספים. אם מדובר בחברה הרי שלשיקומה יש השפעה חיובית על המשק ועל החברה. חישבו על כל עובדי החברה שיאבדו את פרנסתם אם החברה לא תשתקם, חישבו על הספקים שיאבדו לקוח מרכזי.

אפשר להבין את מרכזיותה של מטרה זו משמו של החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. המטרה מופיעה כבר בכותרת, מה שלא הופיע בהסדרים הקודמים.

כשמדובר ביחיד אנו רוצים בשיקומו בעיקר מתוך הערך החברתי שדורש מאיתנו לתת הזדמנות שנייה. החוק החדש בא לשנות את התפיסה הישנה לפיה החייב מתנהג בצורה לא מוסרית ואינו מוכן להשיב לנושים את כספם. במציאות של היום, שבה הכלכלה מבוססת אשראי, כל אחד מאיתנו עלול להגיע למצב של חדלות פירעון בתום לב וללא כוונה רעה.

מתוך הרצון להגשים את ערך מתן ההזדמנות השנייה, ובכך להועיל לחייב, למשפחתו ולכל סביבתו החוק גם מאפשר לתת כלים שיעזרו לחייב להימנע מלהיקלע למצב כזה פעם נוספת.

יחד עם הרצון הטוב לעזור לפרטים שנקלעו למצב כלכלי קשה, החוק מכיר בכך שיהיו כאלו שינצלו אותו לרעה, אך במקום להתייחס לכל חדלי הפירעון כעבריינים הוא מעמיד כלי אכיפה חדשים כנגד אותם אנשים.

 

מטרה שנייה: השאת שיעור החוב שייפרע לנושים

הנושים הם הנפגעים העיקריים בסיפור. בסופו של הליך חדלות פירעון הם עלולים למצוא את עצמם רק עם חלק מהכסף המגיע להם, ולעיתים ללא שיושב להם כספם כלל. בניגוד למה שנהוג לחשוב לא תמיד הנושים הם מה שנקרא "כיס עמוק". כלומר, בנקים, חברות ביטוח או חברות אשראי גדולות, שעליהן קצת קשה לרחם. למעשה, רבים מאיתנו יכולים למצוא את עצמם נושים של חברה או של אדם.

אם למשל רכשתם פעם איגרות חוב, אתם נושים של חברה. אם אתם בעלי עסק קטן ומכרתם חפץ יקר ערך בתשלומים לאדם מסוים, אתם נושים של פרט. ואלו רק דוגמאות בודדות.

מטרת השאת שיעור החוב שייפרע לנושים עומדת כמעט תמיד במתח עם המטרה הראשונה שהזכרנו, שיקומו הכלכלי של החייב. לכן יש צורך בהסדרים מאוזנים ומתוחכמים שיגשימו ככל האפשר את שתי המטרות בצורה הטובה ביותר.

 

מטרה שלישית: הגברת הוודאות, קיצור הליכים ופישוט הבירוקרטיה

העובדה שהחוק הקודם היה מיושן גרמה ללקונות רבות בחוק ולחוסר התאמה למציאות המודרנית. החסרים הושלמו לעיתים על ידי פסקי דין ופרקטיקות נוהגות, מעין תורה שבעל פה.

הבעיה העיקרית היא שביסוס של הסדר כל כך חשוב בצורה כל כך מעורפלת פגע בוודאות וביציבות המשקית. כשאתה לא יודע מתי ואיך תוכל לקבל בחזרה את ההלוואה, אתה ממילא פחות תלווה או תגבה ריבית יותר גבוהה. בשוק שמבוסס על אשראי יש בכך פגיעה גדולה לכלכלה.

לכן אחת ממטרותיו של החוק החדש היא פיזור הערפל, וקביעת דינים שיגבירו את היעילות ובכך יסייעו לכלכלה הישראלית להתפתח.

 

ההבדלים העיקריים בין ההסדר הישן להסדר החדש

חוק אחיד ומסודר לעומת פיזור ופירוד

עד לחקיקתו של חוק חדלות פירעון, ההסדרים שנגעו לפשיטת רגל ולפירוק חברות היו מוסדרים בחקיקה ישנה שירשנו עוד משלטון המנדט. פקודת פשיטת הרגל הסדירה את מעמדו של היחיד, ופקודת החברות את מעמדו של התאגיד, כאשר הנושא של הליכי הבראת חברות היה מוסדר בחוק החברות החדש.

פיזור ההסדרים על פני חוקים שונים, חלקם ישנים וחלקם חדשים, יצרו הפרדה ושוני, לעיתים קרובות לא מוצדקים, בין ההסדרים שנוגעים לחברה ובין אלו שנוגעים לפרט. העובדה שמדובר בחקיקה שהיא ברובה מיושנת מאוד הפכה את ההסדרים ללא עדכניים, ופגעה ביכולת ההגשמה של המטרות המודרניות שאנו רוצים שיובילו את הליכי חדלות הפירעון, אותן פירטנו בסעיף הקודם.

כל זאת ועוד הביא לצורך מיידי ברפורמה רצינית בתחום. וכך נחקק חוק אחיד שמקבץ בתוכו הסדרים משותפים להליכי חדלות פירעון של יחיד ושל חברה, אך גם עם הפרדה בהסדר במקומות שיש בכך צורך.

 

הוספת המבחן התזרימי

אחת הבעיות העיקריות בהסדרים הקודמים שנגעו לחדלות פירעון הייתה חוסר הבהירות בנוגע לנקודת הכניסה. כלומר, נושה לא ידע בוודאות מתי הוא יכול להתחיל בהליך מול החייב. זאת בגלל שהמבחן היחיד לקביעת חדלות הפירעון היה המבחן המאזני, שכבר הרחבנו עליו בתחילת המאמר, כלומר התחייבויות מול נכסים. לנושה אין דרך לדעת נתונים אלו על החייב מה שיוצר את חוסר הוודאות.

הוספת המבחן התזרימי, שגם הוא מוזכר בתחילתו של מאמר זה, מאפשרת לנושה להיכנס להליכי חדלות פירעון ברגע שהוא לא קיבל את התשלום במועד, בכפוף לתנאים מסוימים המופיעים בחוק. כך נוצרת נקודת כניסה ברורה שמגבירה את היציבות והוודאות של השוק.

 

הערכאה השיפוטית

בעבר כל הליכי חדלות פירעון, בין של יחידים ובין של חברות נידונו בבית המשפט המחוזי. הדבר הביא לעומס עצום על בתי המשפט המחוזיים, העסוקים ממילא, ויצר סחבת גדולה בהליך. למעשה, לפי בדיקת הנהלת בתי המשפט 50% מההליכים שהתנהלו בבתי המשפט המחוזיים היו הליכי חדלות פירעון.

החוק החדש לעומת זאת קובע שרק הליכי חדלות פירעון של חברה יידונו בבית המשפט המחוזי. הליכים כאלו שנוגעים לפרט יתנהלו בבית משפט שלום, ואם מדובר בחייב בעל חוב נמוך (עד 150,000 ₪) הם יתנהלו רק לפני רשם ההוצאה לפועל, שהוא בדרגה נמוכה משופט.

 

נקודת פתיחה משותפת להליכי שיקום ולהליכי פירוק

הליכי שיקום התאגיד והליכי פירוק התאגיד הם שני מסלולים שונים העומדים בפני תאגיד חדל פירעון. בעבר הבחירה ביניהם נעשתה לפי אופן ההגשה הטכני של הבקשה, שכן היה מדובר במסלולים נפרדים לחלוטין. בעצם מגיש הבקשה הוא שהכריע את הבחירה בין המסלולים, ללא התחשבות באינטרסים נוספים מלבד אלו שלו.

ההסדר החדש קובע נקודת פתיחה משותפת לשני ההליכים, כך שבית המשפט הוא הקובע באיזה מסלול ללכת. לגישה זו יש יתרון בולט שכן לבית המשפט יש את היכולת לשקול את האינטרסים של שני הצדדים ושל החברה כולה ולגלמם בבחירתו.

 

מבנה ההליך בהליך חדלות פירעון של אדם פרטי

בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון של אדם פרטי החוק החדש מדגיש את החשיבות בשיקומו הכלכלי. לכן הוא יוצר מבנה חדש המחולק לשתי תקופות: תקופה ראשונה של בדיקת מצבו של החייב, ותקופה שנייה שכוללת תוכנית שיקום שעם השלמתה החייב נפטר מחובותיו.

חידוש נוסף בעניין זה הוא שבמסגרת תוכנית השיקום ניתן לחייב את החייב להשתתף בתוכנית שיקום כלכלית שתמנע ממנו להיקלע שוב למצב כזה בעתיד.

 

הנושים

לא כל החובות שווים זה לזה. לפי הדין הישן ישנם חובות שיש להם דין קדימה, כלומר הם צריכים להיפרע לפני החובות האחרים. רבים מחובות אלו הם חובות מס למדינה. ההסדר החדש מבטל את דין הקדימה על החובות למדינה, מלבד ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ.

לא כל הנושים שווים זה לזה. ישנם נושים מבוטחים, כלומר כאלו שתמורת ההלוואה או האשראי שנתנו קיבלו זכויות בנכס של התאגיד או של היחיד. גם בתוך הנושים המובטחים יש הבדלים בין אלו שקיבלו שיעבוד על נכס ספציפי, לדוגמה משכנתא, לבין אלו שקיבלו שיעבוד צף, כלומר כללי על כל נכסי החברה או היחיד.

נושה שיש לו שיעבוד צף זכאי להיפרע מחובו לפני נושה שאינו מבוטח כלל, ונושה בעל שיעבוד ספציפי זכאי להיפרע מחובו לפני זה שבבעלותו שיעבוד צף. ההסדר החדש קובע שנושה בעל שיעבוד צף יהיה זכאי להיפרק רק 75% משווי השעבוד, זאת כדי שהרווח מביטול דין הקדימה לחובות המדינה לא יגיע אליו, שכן בדרך כלל מדובר בנושה חזק שהוא "כיס עמוק".

ההסדרים החדשים הללו נועדו כדי להעביר כסף מהנושים החזקים, המדינה, הבנקים, חברות האשראי, לנושים החלשים. אלו שבמצב החוקי הקודם היו נשארים לעיתים קרובות בסופו של הליך חדלות הפירעון בידיים ריקות, שכן דיני הקדימה והשעבודים רוקנו את הקופה שבה כל כספו ונכסיו הנותרים של החייב.

 

בחלק זה של המאמר ניתן פירוט קצר על הסדרים מרכזיים בחוק החדש, כך שנוכל להבינו מעט יותר טוב:

הגשת בקשה לחדלות פירעון לאדם פרטי

הליך חדלות פירעון, הן של יחיד והן של חברה, מתחיל בהגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים. בהליך חדלות של פירעון של אדם יחיד ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש בקשה כזאת: היחיד, נושה והיועץ המשפטי לממשלה. לכל אחד מהם תנאים שונים המאפשרים הגשת בקשה והליך שונה.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון ליחיד על ידי היחיד

היחיד יגיש את הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון, מה שבעבר נקרא כונס הנכסים הרשמי, אם סכום החובות הכולל שלו גדול מ150,000 ₪, או ללשכת ההוצאה לפועל, אם סכום החובות הכולל שלו נמוך מ150,000 ₪. יחיד יכול להגיש בקשה כזאת אם הוא כבר נמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר לא מסוגל לפרוע את חובותיו, או האם הצו יכול לסייע לו להימנע מלהגיע למצב כזה.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון ליחיד על ידי נושה

כאשר הנושה הוא מגיש הבקשה יהיה עליו להגיש אותו לבית משפט שלום, לא משנה מהו גובה החוב.

נושה יכול להגיש בקשה לצו אם החייב נמצא בחדלות פירעון. הוכחת חדלות הפירעון של החייב על ידי הנושה היא עניין מסובך,  כי פעמים רבות פשוט אין לו גישה למידע הרלוונטי, ולכן החוק מאפשר להשתמש בחזקה. החזקה אומרת שבהתקיים תנאים מסוימים היחיד ייחשב כחדל פירעון כל עוד לא הוכח אחרת.

כל האמור לעיל נכון לנושה שכבר הגיע מועד פירעון חובו. נושה שעוד לא הגיע מועד פירעון חובו לא יכול להגיש בקשה לקבלת צו אלא אם יש חשש שהחייב עושה כבר עכשיו פעולות שונות על מנת להתחמק מחובו.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון ליחיד על ידי היועמ"ש

היועץ המשפטי לממשלה יכול להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם הוא מצא שיש בכך עניין ציבורי. במקרה הזה יחולו עליו הדינים החלים בהגשת בקשה מטעמו של נושה.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון לחברה בע"מ

כפי שכבר הזכרנו בסעיף הקודם, גם הליך חדלות פירעון של תאגיד, במקרה שלנו חברה בע"מ, מתחיל קודם כל בהגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים. בדומה להליך במקרה של אדם יחיד, גם בהליך חדלות פירעון של תאגיד ישנם שלושה גורמים שיכולים להגיש בקשה כזאת: התאגיד, נושה והיועץ המשפטי לממשלה. הגשת בקשה כזאת, לא משנה בידי מי היא מוגשת, תוגש תמיד לבית המשפט המחוזי.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון של תאגיד על ידי התאגיד

התאגיד יכול להגיש בקשה כאשר הוא נמצא בחדלות פירעון, לפי אחד המבחנים שהזכרנו בפרק "מי נחשב חדל פירעון", או שהצו יסייע למנוע ממנו להגיע לחדלות פירעון. כל זאת בתנאי שהחוב הכולל של התאגיד עולה על 25,000 ₪.

במסגרת הבקשה לצו לפתיחת הליכים התאגיד יכול להוסיף בקשה מבית המשפט להורות על שיקומו הכלכלי, ולא על פירוקו. אם הוא עושה כן הוא יצטרך לצרף לבקשתו גם מתווה ראשוני להפעלת השיקום הכלכלי המדובר.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון של תאגיד על ידי נושה

נושה יכול להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רק אם התאגיד כבר נמצא בחדלות פירעון. כמובן שהוא לא תמיד חשוף לכל הידע שמאפשר לו לדעת זאת בוודאות, ולכן החוק מעמיד לרשותו חזקות שונות, בדומה להגשת בקשה לחדלות פירעון על ידי נושה במקרה של אדם פרטי. בהתקיים אחת החזקות המפורטות בחוק יוצאים מנקודת הנחה שהתאגיד חדל פירעון, אלא אם הוכח אחרת.

גם נושה יכול לפרט יחד עם הגשת הבקשה באיזה מסלול הוא מעדיף ללכת: פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי. אם הוא בוחר באפשרות השיקום הכלכלי, גם הוא, בדומה לתאגיד יצטרך להוסיף הצעה, אם כי פחות מפורטת מזו שצריך להגיש התאגיד, לדרך השיקום.

 

הגשת בקשה לחדלות פירעון של תאגיד על ידי היועמ"ש

היועץ המשפטי לממשלה יכול לפתוח בהליך חדלות פירעון כנגד חברה על ידי הגשת בקשה אם הוא מוצא בכך עניין ציבורי. במקרה כזה יחולו עליו ההסדרים החלים על נושה המגיש בקשה כזאת.

 

הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

הליך חדלות פירעון ייערך כולו בהוצאה לפועל, בפני רשם ההוצאה לפועל, רק במקרה של הליך חדלות פירעון של אדם פרטי שגובה חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪, ואינו נמוך מ50,000 ₪. הגשת בקשה ישירה ללשכת ההוצאה לפועל יכולה להיעשות רק על ידי החייב בעצמו.

 

שלב ראשון: הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים

ההליך יתחיל ככל הליך של חדלות פירעון על ידי הגשת בקשה למן צו לפתיחת הליכים. במסגרת הליך בקשת הבקשה ייאלץ המגיש גם לשלם אגרה. כדאי להיות בטוחים ברצון לפתיחה בהליך, כי במקרה של ביטול הבקשה רק חצי מהאגרה תוחזר.

 

שלב שני: אישור הבקשה על ידי הרשם

לאחר ההגשה הבקשה תועבר לטיפול ביחידת חדלות הפירעון המחוזית של מחוז מגוריו של החייב. שם הרשם ייבחן את התאמת הבקשה להליך, ובמקרה של התאמה כזאת הוא יאשר אותה ויורה על זימון ישיבת הסדר תשלומים בין הנושים לחייב.

 

שלב שלישי: ישיבת הסדר תשלומים

מטרת ישיבת הסדר תשלומים היא להגיע להסדר תשלומים שיהיה מוסכם על שני הצדדים ובכך לייעל את ההליך ולסיימו כבר בשלב זה. אם במהלך הפגישה הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה הרשם רשאי לכנס פגישה נוספת ולנסות בכל זאת להגיע להסכמה.

 

שלב רביעי: מתן צו לפתיחת הליכים

במקרה בו לא גובש הסכם ייתן הרשם צו לפתיחת הליכים שישלח לחייב, לנושים וגם יפורסם בפומבי. עם מתן הצו ניהול נכסיו של החייב יועבר לסמכותו של הרשם שיחלקו על פי החוק לנושים. לאחר מכן תחל תקופת הביניים.

 

שלב רביעי: תקופת הביניים

במהלך תקופת הביניים ימונה על ידי הרשם נאמן שתפקידו לבצע בדיקה מקיפה על מצבו של הכלכלי של החייב והנסיבות שהביאו אותו למצב זה. בזמן זה תפתח גם האפשרות להגיש תביעות חוב על ידי נושים שלא הוכרו בהליכים הקודמים.

 

שלב חמישי: צו שיקום כלכלי והפטר

לאחר סיומה של תקופת הביניים הנאמן מעביר דו"ח לרשם. לאחר דיון הרשם יוציא צו שיקום כלכלי שיכיל את כל הסדרי חדלות הפירעון של החייב. אם החייב יעמוד בכל תנאי צו השיקום הכלכלי הוא יוכל לזכות בהפטר של שאר חובותיו, בכפוף לתנאים מסוימים, ובכך מסתיים ההליך כולו.

 

איך מגישים בקשה לחדלות פירעון?

צורת הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון משתנה בהתאם לסיטואציה. ההליך משתנה לפי זהותו של החייב, חברה או יחיד. הוא גם משתנה בהתאם לשאלה מי מגיש הבקשה, חדל הפירעון עצמו או הנושה.

 

תנאי הגשת בקשה ליחיד

לפני שאתם ניגשים להגשת בקשה לחדלות פירעון בדקו שאתם אכן עומדים בתנאים, שלא תגלו בסוף שכל עבודתכם הייתה לחינם. במקרה של אדם יחיד התנאים הם: מרכז חייו של חדל הפירעון בעת הגשת הבקשה או בששת החודשים שקדמו לה בישראל, או לחילופין אם בעת הבקשה יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.

 

תנאי הגשת בקשה לתאגיד

במקרה של תאגיד, כדי שיהיה אפשר לפתוח נגדו בהליכים של חדלות פירעון צריך שיתקיימו אחד התנאים הבאים: הוא רשום בישראל כתאגיד, יש לו נכסים בישראל, או שהוא מנהל עסקים בישראל.

 

למי צריך להגיש?

כדי שתוכלו להבין בפשטות לאן צריכה להגיע כל בקשה לקבלת לצו לפתיחת הליכים הכנו לכם את התרשים הבא:

 

חדלות פרעון

 

צורת הגשת הבקשה

הגשת בקשה של יחיד לפתיחה בהליכי חדלות פירעון כנגד עצמו יכולה להיעשות בקלות על ידי טופס מקוון. במקרה של בעל דין שאינו מיוצג על ידי עורך דין פתיחת הבקשה יכולה להיעשות גם באופן ידני במשרדי ההוצאה לפועל.

בכל שאר המקרים, בהם הגשת הבקשה נעשית לבית המשפט, יש צורך בהגשת בקשה מסודרת לפי כללי סדרי הדין האזרחיים. בנוסף, לכל בקשה כזאת יש לצרף טפסים, שגם הם משתנים בהתאם לאדם המגיש את הבקשה ולחדל הפירעון.

 

פתיחת הליך חדלות פירעון

אז ראינו איך פותחים בקשה לצו לפתיחת הליכים במקרים שונים. אך חשוב להבין שבכל הנוגע להליכים של חדלות פירעון פתיחת ההליך היא לא רק שלב שצריך לעבור בדרך. מדובר בפעולה קריטית שחשוב לעשותה בזמן, וחשוב לעשותה נכון, ועכשיו נבין למה.

 

סיבה ראשונה: מגבלה טכנית

נתחיל בהגבלה הטכנית. כפי שהצגנו בפרק הקודם, על מנת להגיש בקשה לפתיחת הליכים כנגד יחיד או חברה יש לעמוד בתנאים מסוימים. התנאים הללו קשורים בעיקרם לכך שיהיה לפרט או לחברה קשר הדוק לישראל, בעת הגשת הבקשה או בשישה החודשים שקדמו לה.

המגבלה הטכנית הזאת עלולה לגרום לכך שנושה שמתעכב עם פתיחת הליך חדלות הפירעון עלול למצוא את עצמו ללא יכולת חוקית לקבל את כספו, או לפחות חלק ממנו, בחזרה. זאת מכיוון שבזמן שהוא מתעכב החייב יכול לפעול כך שלא יהיה ניתן לפתוח נגדו בהליכים, למשל לחסל את כל עסקיו בישראל ולעבור להתגורר בחו"ל.

 

סיבה שנייה: צמצום החובות

מעבר למגבלה הטכנית, ככל שעובר הזמן, החייב יכול להמשיך ולהסתבך בחובות. ככל שהוא יסתבך בחובות רבים יותר כך יהיו יותר נושים שיבואו להתחלק בקופה בסופו של ההליך, וכך יופחתו הסיכויים שלך כנושה לקבל בחזרה את כספך, במיוחד אם אינך נושה מבוטח.

 

סיבה שלישית: שיקום מהיר ויעלי

הפתיחה המהירה והיעילה של הליך חדלות פירעון טובה כמובן גם לחדל הפירעון, ולא רק לנושים. ככל שהחייב ימהר לפתוח בהליך כזה, ככל שהבוץ שבו הוא שקוע יהיה פחות עמוק, כך יהיה קל יותר לקיים את מטרתו החוק – להביא לשיקומו הכלכלי המהיר לטובת כל הסובבים אותו.

מסיבות אלו ועוד כדאי מאוד לא להתעכב ולא לזלזל בהליך פתיחת הבקשה. כל אלו מלמדים אותו גם שחשוב לעשות זאת נכון. אם לא תשקיעו זמן כדי לעשות את זה כמו שצריך הבקשה שלכם עלולה להידחות, ואתם יכולים למצוא את עצמכם באותה הבעיה של מי שהתמהמה.

 

הטפסים הדרושים להגשת בקשה לחדלות פירעון

בשלב זה של המאמר אתם בטח כבר יודעים שגם בעניין הטפסים הדרושים להגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון יש הבדל בין הסיטואציות השונות. מי החייב, מיהו המגיש, מהו סכום החוב, לאן מוגשת הבקשה, כל אלו עושים הבדל גם בעניין הטכני הזה.

 

הטפסים הדרושים בהליך של יחיד על ידי היחיד

נתחיל בהליך חדלות פירעון של יחיד. אם החייב הוא שמגיש את הבקשה יהיה עליו לצרף שלושה סוגים של טפסים: תצהיר בו הוא מצהיר שמתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה, דו"ח הכולל פרטים לגבי נכסיו ועסקיו השונים, וכתב ויתור על סודיות בנושאים הקושרים להליך.

 

הטפסים הדרושים בהליך של יחיד על ידי הנושה

גם במקרה בו הנושה הוא המגיש את הבקשה יהיה עליו לאמתה בתצהיר. מלבד זאת אין צורך בטפסים נוספים אלא אם, מה שבדרך כלל אכן קורה, הוא משתמש באחת החזקות הנתונות בחוק כדי להוכיח את היותו של החייב חדל פירעון.

החזקות, שהן בעצם מצב עובדתי שממנו מסיקים מסקנה הניתנת לסתירה, נועדו כדי לאפשר לנושה להגיש בקשה גם ללא חשיפה, שבדרך כלל אין לו, לכל פרטיו הכלכליים של החייב. במקרה של הסתמכות על חזקה ייאלץ הנושה לצרף לבקשה שלו הוכחות להתקיימותה של החזקה.

 

הטפסים הדרושים בהליך של תאגיד על ידי התאגיד

בכל הנוגע לתאגיד המצב מסובך יותר. במקרה בו מגיש הבקשה הוא התאגיד עצמו התקנות מונות שמונה סוגי מסמכים שונים הצריכים להצטרף בבקשה. מסמכים אלו נוגעים למצבו הכלכלי של התאגיד, לסוג ההתאגדות, לנושאי המשרה ולעובדים שבו, ועוד. במסגרת הבקשה למתן צו לפתיחת הליך יכול התאגיד לבקש מבית המשפט שיורה על תכנית שיקום לתאגיד ולא על פירוק. במקרה כזה יהיה צורך כמובן במסמכים רבים נוספים.

חשוב להגיד שבית המשפט רשאי להורות על הליך שיקום כלכלי לתאגיד גם אם לא הוגשו כל המסמכים הרשומים בתקנות. לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בעניין המסמכים, והוא יכול לוותר על ההגשה של חלקם ואף לדרוש אחרים במקומם.

 

הטפסים הדרושים בהליך של תאגיד על ידי הנושה

במקרה מגיש הבקשה לחדלות פירעון של תאגיד הוא נושה התקנות מקלות הרבה יותר, מטעמים מובנים. אחרי הכול לנושה בדרך כלל אין גישה לאחורי הקלעים של התאגיד. ואכן הטפסים שנדרש נושה כזה להגיש מזכירים את הטפסים שנדרש להגיש נושה של יחיד בפתיחת בקשה. מלבד העובדה שבהליך נגד תאגיד יש להגיש את תמצית הרישום שלו, ואם הנושה מצרף גם הצעה לשיקום או לפירוק החברה אז גם מסמכים שונים בנושאים אלו, ככל שמגיעה יכולתו.

 

למה זה חשוב?

טופסולוגיה זה כאב ראש רציני, ודווקא לכן אסור להקל בה ראש. אי הגשת הטפסים הנכונים עלולה לפגוע בכם. כך למשל, בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון שמוגשת להוצאה לפועל וחסרים בה טפסים נדחית על הסף ולא ייפתח תיק בעניינה. ואם למשל אתם נושה שיש לו העדפה ברורה בנוגע לעתיד החברה, לשיקום או לפירוק, כדאי לכם לשכנע את בית המשפט שהצדק איתכם כבר בהתחלה. את זאת תוכלו לעשות על ידי הגשת הטפסים ברצינות ולאחר עבודה מעמיקה.

 

חדלות פירעון ושיקום כלכלי – פסקי דין

זכות ערעור

כמו בכל הליך משפטי גם בסופו של הליך חדלות פירעון יינתן פסק דין, או החלטה במקרים שנידונו במלואם בפני רשם הוצאה לפועל. על פסקי הדין יש זכות ערעור לבית משפט גבוה יותר מבית המשפט שנתן אותו. כך מי שעניינו נידון לפני הרשם בהוצאה לפועל יוכל לערער לבית משפט שלום, מי שעניינו נידון בבית משפט שלום לבית משפט מחוזי, ומי שענייניו נידון בבית משפט מחוזי יכול לערער לבית המשפט העליון.

 

זכות ערעור על החלטה

זכות הערעור קיימת לא רק בפסק דין מוחלט וסופי. למעשה ניתן לערער כמעט על כל החלטה שמתקבלת בבית המשפט במסגרת ההליך. כך למשל ניתן לערער על עצם נתינת הצו לפתיחה בהליכים, על ההחלטה לפרק תאגיד או על ההחלטה לשקמו וכו'.

 

רשות ערעור

החוק מפרט במפורש אילו החלטות הן בנות ערעור, אך הוא גם משאיר פתח. אפשר לערער גם על החלטות שלא מפורטות בחוק אך מדובר בערעור ברשות. כלומר, למערער אין זכות ערעור ולכן הוא צריך לקבל רשות משופט בית המשפט אליו הוא מערער על מנת שידונו בעניינו.

 

סיכום

מצב חוקי חדש הוא תמיד מבלבל, קל וחומר כשמדובר בנושא סבוך מלכתחילה כמו חדלות פירעון. לאורך מאמר זה עברנו תהליך. למדנו מהי חדלות פירעון ומיהו חדל פירעון. קראנו על מטרות החוק החדש, ועל השינויים שנעשו בו לעומת ההסדר הישן כדי לעמוד במטרות אלו. ומשם צללנו מעט אל פרטי ההסדר העיקריים, איך פותחים הליך, איזה טפסים מגישים, איך ההליך נראה ועוד.

אנחנו מקווים שהצלחנו לעשות לכם מעט סדר בבלגן, אך ברור שמאמר זה מכיל רק קצה של הנושא הענק הזה שנקרא חדלות פירעון. הסדרי חדלות פירעון כוללים פרטים ודקדוקים נוספים, שקשה היה להכניס במסגרת המאמר שבסופו של דבר לא מיועד לאנשי מקצוע.

וזו נקודה שחשוב להדגיש. חדלות פירעון, בדומה לכל תחום משפטי, היא בהחלט עניין לאנשי מקצוע. כדי להגיע לבקיאות ב381 סעיפיו של החוק (לא כולל שלוש תוספות לחוק), צריך ללמוד את הנושא לעומק. יותר מזה, כדי להצליח להביא הליך חדלות פירעון, בין של חברה ובין של יחיד, לסיומו המוצלח צריך ניסיון ומיומנות.

אז אם במקרה מצאתם את עצמכם במצב בו אתם שוקלים לפתוח בהליך חדלות פירעון, בין אם אתם הנושים ובין אם אתם החייבים, עשו לעצמכם טובה ופנו לעזרה משפטית. וכשאנו אומרים עזרה משפטית אנו לא מתכוונים לכל אדם שיש לו תעודת הסמכה לעריכת דין, אלא לעורך דין מיומן ומומחה בתחום, ובהקשר הזה, חשוב מאוד, גם מעודכן. כי גם אם עורך הדין מביא לפניכם הצלחות רבות בתיקי חדלות פירעון שייצג בעבר, אין זה אומר דבר לגבי הידע שלו בדין הקיים היום.

עשו לעצמכם טובה ואל תחפפו בעניין הסיוע המשפטי. הליך חדלות פירעון הוא הליך רגיש ומסובך, שטומן בחובו בשלכות משמעותיות, לעיתים משנות חיים, הן על החייב והן על הנושים. קחו את גורלכם בידיכם, ומי ייתן שהסיכויים יהיו תמיד לטובתכם.

 

פנו אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי ומסור בכל הקשור לנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי:
פתיחת הליך חדלות פירעון

חדלות פירעון, מצב בו יחיד או תאגיד מגיעים למצב שאין להם לשלם את חובותיהם, הוא מצב מורכב הכרוך באלמנטים משפטיים רבים. במאמר הבא נפרט אודות

קרא עוד »
חדלות פירעון

כאשר אדם או תאגיד מגיע למצב פיננסי שבו כלל ההתחייבויות והחובות שלו גדול מכלל נכסיו והוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו, הוא נמצא במצב שנקרא

קרא עוד »