אילו חובות לא ניתנים למחיקה בהליך חדלות פירעון

גבר בן 52 נכנס אל המשרד עם מסמך אחד ביד, צו הפטר שקיבל שנה קודם לכן דרך משרד אחר. הוא היה משוכנע שהכול מאחוריו. חודשיים אחרי ההפטר נפתחו לו שני תיקי הוצאה לפועל חדשים על סך 41,000 ש"ח, כולם דוחות חניה ותעבורה שהצטברו משנים קודמות, בתוספת פיגורים. אף אחד לא הסביר לו מראש שדוחות לא נמחקים.

זה התסריט שאני מנסה למנוע מכל לקוח שנכנס אליי. ההליך עובד, החובות הרגילים באמת נמחקים, אבל החוק קבע רשימה של חובות שנשארים בתוקף גם אחרי שהתיק נסגר. מי שיודע את זה מראש בונה תוכנית. מי שלא, מקבל מכתב מהמרכז לגביית קנסות ומרגיש שההליך נכשל.

זמן קריאה: 7 דקות

אילו חובות לא ניתנים למחיקה בהפטר, ומה כן נמחק

השורה התחתונה. צו ההפטר מוחק את החובות הרגילים, לא את כולם. החוק מפריד בין חובות בני הפטר לבין חובות מוחרגים שנשארים לתשלום גם ביום שאחרי.

מה נמחק בפועל. הלוואות בנקאיות, מסגרות אשראי, חובות לחברות כרטיסי אשראי וחברות מימון חוץ בנקאיות, חובות לספקים, יתרות חובה, חובות שנוצרו מערבות אישית לחברה שקרסה, חובות לחברות סלולר ולתשתיות, ואפילו חובות פרטיים לאדם קרוב שהוגשה בגינם תביעת חוב. אלו רוב מצבת החובות של רוב החייבים שאני מלווה, ולכן צו הפטר בהליך חדלות פירעון הוא באמת נקודת פתיחה לדף חדש בחיים.

מה לא נמחק. מזונות שנפסקו בפסק דין, קנסות פליליים ומנהליים, פיצוי שנפסק לנפגע עבירה, נזק שנגרם בכוונה, חוב שנוצר במרמה, וחובות שנולדו אחרי הצו לפתיחת הליכים. המסגרת הזו מוסברת גם בפורטל המידע הציבורי בנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

חוב שלא נכלל בהפטר בשפה פשוטה

השורה התחתונה. חוב שלא נכלל בהפטר ממשיך להתקיים במלוא סכומו, והנושה רשאי לגבות אותו כאילו לא היה הליך בכלל.

במהלך ההליך יש הגנה. עיכוב הליכים מקפיא עיקולים, עוצר את ההוצאה לפועל ומכניס את החייב לתשלום חודשי אחד מרוכז. גם נושה של חוב מוחרג לא יכול לרוץ ולעקל את המשכורת באמצע התהליך. אבל ההגנה הזו זמנית, וביום שבו נחתם ההפטר היא נגמרת.

מבחינת תיקי הוצאה לפועל, תיקים של חובות רגילים נסגרים ומאבדים תוקף, ותיקים של חובות מוחרגים פשוט מתעוררים. הזוכה מבקש לחדש הליכים, ולעיתים תוך שבועות מגיעה אזהרה חדשה, בקשת עיקול משכורת ואפילו עיקול בבנק. לכן אני בונה עם הלקוח את ההסדר לחובות המוחרגים כבר בשנה השלישית להליך, לא אחרי שההפטר ניתן.

למה בכלל המחוקק השאיר חובות שלא נמחקים

השורה התחתונה. ההחרגות לא נוצרו כדי להקשות על חייבים, אלא כדי להגן על ילדים, על נפגעי עבירה ועל האפקטיביות של הענישה.

הליך חדלות פירעון הוא הליך אזרחי שמטרתו שיקום כלכלי. ילד שנפסקו לו מזונות אינו נושה מסחרי שלקח סיכון עסקי, ולכן זכותו למזונות אינה נמחקת בשום שלב. קנס פלילי שנועד להעניש ולהרתיע יאבד כל משמעות אם ניתן היה למחוק אותו בהליך אזרחי. וחוב שנוצר במרמה, הואיל ומקורו בהתנהלות פסולה, לא יזכה להגנה של החוק. העיקרון פשוט, ההליך אינו מקלט.

עבדתי שנים בצד השני, כמי שייצגה מנהל מיוחד ונאמן מטעם הממונה על חדלות פירעון, וראיתי מקרוב איך הגבול הזה נשמר. זה בדיוק גם מה שמאפשר לחייבים תמי לב לקבל מחיקה אמיתית ומהירה.

חוב מזונות, החוב שממשיך ללכת אחריכם

השורה התחתונה. ככלל, חוב מזונות שנפסק בפסק דין או בהחלטה שיפוטית מוחרג מההפטר ואינו נמחק.

קרה לי מקרה של אב לשלושה, חוב כולל של 780,000 ש"ח. מתוכם 610,000 ש"ח בנקים, אשראי וערבויות, ו-170,000 ש"ח חוב מזונות שנצבר במוסד לביטוח לאומי, שכן האם קיבלה תשלום מזונות מהמוסד והמוסד גבה ממנו. בסוף ההליך נמחקו 610,000 ש"ח. חוב המזונות נשאר במלואו.

המשמעות הפרקטית קשה. הגבייה במזונות אגרסיבית יותר, כוללת עיקול משכורת בשיעורים גבוהים, עיקול קצבאות בהתאם לדין, ולעיתים גם צו עיכוב יציאה מהארץ. במקביל, אני אומרת את זה תמיד ללקוחות, עצם המחיקה של שאר החובות משנה את התמונה מקצה לקצה, כי במקום חמישה נושים שרודפים אחריהם נשאר גורם אחד שאיתו אפשר לבנות הסדר תשלומים סביר.

הפטר על מזונות, החריג שכמעט לא קורה

השורה התחתונה. בית המשפט מוסמך במקרים נדירים להורות על הפטר גם לגבי חוב מזונות, אבל מדובר בחריג לחריג.

הנסיבות שבהן ראיתי בקשות כאלה מתקבלות מצומצמות מאוד, חייב בגיל מתקדם, כושר השתכרות שנשלל לחלוטין ממצב רפואי, חוב היסטורי מלפני עשור וחצי ויותר שהילדים בגינו כבר בגרו, וכשהנושה הוא המוסד לביטוח לאומי ולא ההורה המשמורן עצמו. גם אז בית המשפט נוטה להורות על הפטר חלקי, למשל מחיקת קרן חלקית והשארת יתרה בהסדר מזערי.

מה שלא יעבוד, טענה שהחוב גדול, שהמשכורת נמוכה או שהיה סכסוך מר עם האם. בית המשפט בוחן את טובת הזכאי למזונות לפני כל שיקול אחר. אני מגישה בקשות כאלה בזהירות, ורק כשהתיק באמת נושא אותן.

מה בית המשפט ירצה לראות בבקשה כזו

בפועל התיק צריך להגיע ערוך ומגובה. חוות דעת ואישורים רפואיים עדכניים שמראים אי כושר עבודה, דוח הכנסות והוצאות חודשי מלא כולל קצבאות, אישורי יתרות מכל תיקי ההוצאה לפועל ופירוט מדויק של יתרת חוב המזונות במוסד לביטוח לאומי, אסמכתאות לגילאי הילדים ולמועד שבו הפסיק החוב לצבור, עמדת הזכאי למזונות או של המוסד, ותצהיר מפורט שממנו עולה תמונה חד משמעית, לפיה החייב לא יוכל לפרוע את החוב לעולם. בלי המסמך האחרון הזה, ובלי שקיפות מלאה לגבי כל שקל שנכנס, הבקשה כמעט תמיד תידחה.

קנס פלילי אינו חוב אזרחי ולכן אינו נמחק

השורה התחתונה. קנסות פליליים ועונשים כספיים שהוטלו בהליך פלילי אינם בני הפטר, בלי קשר לגובה החוב או למצבו הכלכלי של החייב.

קנס פלילי הוא חלק מהעונש. בית המשפט הטיל אותו במקום מעצר או לצידו, וההליך האזרחי אינו מוסמך לרוקן אותו מתוכן. אותו הגיון חל על התחייבות כספית שנחתמה בבית משפט, על פיצוי שנפסק בגזר דין ועל תשלומים עונשיים אחרים.

מה שכן אפשר לעשות, ואני עושה את זה בכל תיק כזה, הוא לפנות למרכז לגביית קנסות ולבקש פריסה מותאמת ליכולת הפירעון. אחרי הפטר, כשמצבת החובות התכווצה, הבקשה נראית אחרת לגמרי. חייב שיצא מההליך עם תשלום פנוי של 600 ש"ח בחודש הוא חייב שאפשר לגבות ממנו, והרשויות יודעות את זה.

דוחות חניה ותעבורה, ההפתעה הכי נפוצה

השורה התחתונה. קנסות מנהליים, דוחות חניה ודוחות תעבורה ברוב המכריע של המקרים אינם נמחקים בצו ההפטר.

כאן יש בלבול שחוזר על עצמו. חוב ארנונה לעירייה הוא חוב אזרחי רגיל, ולכן הוא נכלל בהפטר ונמחק. דוח חניה שהוציאה אותה עירייה בדיוק הוא קנס, ולכן הוא נשאר. אנשים רואים את המילה עירייה בשני המקרים ומניחים שהדין זהה. הוא לא.

הצרה הגדולה היא הריצה של התוספות. דוח של 500 ש"ח שלא שולם, בתוספת פיגורים והצמדה, יכול להגיע ל-1,500 ש"ח ויותר לאחר מספר שנים. חייב שיושב ארבע שנים בהליך ומתעלם משמונה דוחות עלול לגלות בסוף עשרות אלפי שקלים. לכן בשלב מיפוי החובות אני מוציאה יתרות מכל רשות מקומית שהחייב התגורר או עבד בתחומה, ולא מסתמכת על הזיכרון שלו.

הסנקציות שחייבים מייצרים לעצמם בתוך ההליך

השורה התחתונה. קנסות חדלות פירעון הם סנקציות כספיות שמוטלות על חייב שאינו מקיים את הוראות ההליך, והם לא נמחקים בסופו.

ראיתי תיקים מצוינים מתפרקים על דברים קטנים. אי תשלום השובר החודשי שלושה חודשים רצופים, אי הגשת דוח דו חודשי, הסתרת חשבון בנק, הכנסה במזומן שלא דווחה. במקרים חמורים הממונה מגיש בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים בשל התנהלות החייב, וכל ההשקעה של שנתיים נמחקת מהשולחן.

הכלל שאני מטיפה לו הוא שקיפות מוחלטת מהיום הראשון, כולל דברים שלא נעימים לספר. מי שמגיע מסודר, עם מסמכים ועם הסבר לכל תנועה בחשבון, עובר את חקירת הנאמן בשלום. מי שמאלתר, משלם על זה בהמשך.

חוב מס בחדלות פירעון, הקרן לעומת הענישה

השורה התחתונה. קרן חוב המס נכללת בהפטר ונמחקת, אבל רכיבי הקנס והחובות שנוצרו במרמה מוחרגים.

עצמאי שהעסק שלו נסגר מגיע אליי בדרך כלל עם שלושה נושים ציבוריים, מס הכנסה, מע"מ והמוסד לביטוח לאומי. אלה נושים בדין קדימה בחלק מהרכיבים, וזה משפיע על החלוקה, אבל הקרן עצמה היא חוב בר הפטר. חוב מע"מ שנצבר משנים של דיווח אמת בלי יכולת לשלם יימחק.

מה שלא יימחק, קנס מנהלי שהוטל בגין אי הגשת דוחות, כפל מס במקרים מסוימים, וחוב שמקורו בהעלמת הכנסות או בחשבוניות פיקטיביות. ההבחנה בין עסק שקרס לבין עסק שהתנהל בעבירה היא ההבחנה המרכזית שרשות המסים בודקת כשהיא מגישה תביעת חוב, ולעיתים היא מגישה גם בקשה מפורשת להחרגת רכיב מסוים.

איך נראה פיצול של חוב מס בפועל

השורה התחתונה. אותו סכום חוב יכול להיראות אחרת לחלוטין אחרי ההפטר, תלוי בהרכב שלו.

דוגמה מתיק אמיתי, מעוגלת לצורך ההסבר. חוב של 100,000 ש"ח לרשות המסים, שהתפצל באופן הבא.

מ-100,000 ש"ח נמחקו 72,000 ש"ח. נשארו 28,000 ש"ח שנפרסו ל-36 תשלומים. זה הפער בין ציפייה לבין תוכנית עבודה, וזה בדיוק מה שאני משרטטת ללקוח בפגישה הראשונה.

חוב שנוצר במרמה נשאר עם החייב

השורה התחתונה. חוב שנקבע לגביו שנוצר במרמה, בהונאה או בחוסר תום לב מובהק מוחרג מההפטר במלואו.

העיקרון המשפטי כאן ברור, אין חוטא נשכר. ההליך נועד לתת הזדמנות שנייה למי שנפל, לא למי שגרף כספים במצג שווא ואז ביקש למחוק אותם. גם אם ניתן הפטר כללי, נושה שנפגע ממרמה רשאי לעתור להחרגת החוב שלו, ובית המשפט בוחן את הבקשה לגופה.

מה שחייבים לא תמיד יודעים הוא שהטענה הזו מועלית בפועל לא מעט. ראיתי נושה פרטי שהגיש בקשה כזו על הלוואה של 250,000 ש"ח שניתנה בהסתמך על מצג לגבי נכס שכבר היה משועבד. במקרה כזה התיק הופך מהליך שיקום שקט לזירת התמודדות, ואיכות הראיות והתצהירים קובעת את התוצאה. כאן הניסיון מהצד של הנאמן שווה זהב.

מה נחשב מרמה בעיני נאמן ובית משפט

השורה התחתונה. מרמה היא פעולה מכוונת להשגת כספים או אשראי באמצעות מצג שווא או הסתרת עובדות מהותיות.

הדוגמאות הקלאסיות שאני נתקלת בהן, נטילת הלוואה גדולה שבועות ספורים לפני הפנייה להליך, בידיעה מלאה שלא תיפרע. הצגת תלושי שכר מנופחים או מסמכים מזויפים לצורך קבלת אשראי. העברת דירה או רכב לקרוב משפחה בלי תמורה אמיתית אחרי שהתחילו לחיצות מנושים. שימוש בכספי לקוחות שהופקדו לצורך מסוים למטרה אחרת לגמרי.

מה שאינו מרמה, כישלון עסקי. פתיחת חנות שלא הצליחה, משבר כלכלי, שותף שהתחמק, לקוח גדול שקרס וגרר את העסק איתו. אלה לא חוסר תום לב, אלה סיכונים שהחוק בא לתת להם מענה. הגבול הוא כוונה והסתרה, לא מזל רע. אין סיבה להתייאש בגלל עסק שלא הסתדר.

הלוואה שנלקחה במהלך ההליך אינה נמחקת

השורה התחתונה. ההפטר חל רק על חובות שנוצרו לפני מועד הצו לפתיחת הליכים. כל חוב שנולד אחריו נשאר במלואו.

זו הטעות שהכי כואב לי לראות, כי היא נמנעת לחלוטין. חייבת שנכנסה להליך ואחרי שנה פתחה תיק אשראי חוץ בנקאי כדי לממן טיפול שיניים, 18,000 ש"ח. החוב הזה לא נמחק, וגם סיכן את התיק כולו, שכן יצירת חובות חדשים היא הפרה של הוראות ההליך.

אותו דין חל על פיגור בשכר דירה, חשבונות חשמל ומים שלא שולמו, ארנונה שוטפת ופיגור בביטוח בריאות. הצו לפתיחת הליכים הוא קו גבול חד. לפניו הכול נכנס לסל, אחריו החייב לבדו עם החוב, וגם חשוף להליכי גבייה מיידיים בלי הגנת עיכוב ההליכים. כל צורך פתאומי בכסף במהלך ההליך צריך לעבור דרך הנאמן, לא דרך אפליקציה להלוואות.

פיצוי לנפגע עבירה ונזק שנגרם בכוונה

השורה התחתונה. פיצוי שנפסק בהליך פלילי לטובת נפגע עבירה ונזק שנגרם בזדון אינם בני הפטר.

יש כאן הבחנה שחשוב לחדד. חוב נזיקי רגיל, מהסוג שנוצר מרשלנות, בדרך כלל כן נכלל בהפטר. תאונה שאירעה בהיסח הדעת, נזק שנגרם בעבודה בלי כוונה, פסק דין בגין הפרת חוזה בתום לב, אלה חובות אזרחיים לכל דבר.

לעומת זאת, נזק שנגרם בכוונה תחילה נשאר. מי שהצית רכב, מי שתקף אדם וחויב בפיצוי בגזר דין, מי שגרם נזק מכוון לרכוש מתוך סכסוך, יישא בחוב הזה גם אחרי ההפטר. ההיגיון זהה להיגיון של הקנס הפלילי. החוק לא נותן לחייב למחוק את מחיר המעשה שלו על חשבון הקורבן. כשמתקבל תיק שיש בו רכיב כזה, אני מסמנת אותו מיד ומתכננת אותו בנפרד.

חוב מוחרג לעומת חוב שנושה שכח לתבוע

השורה התחתונה. חוב מוחרג נשאר מכוח החוק. חוב רגיל שהנושה לא הגיש בגינו תביעת חוב במועד נמחק בגלל מחדל הנושה, לא בגלל זכות מיוחדת של החייב.

נושים רגילים חייבים להגיש תביעת חוב לנאמן בתוך המועד שנקבע. בנק שלא הגיש, חברת אשראי שהתעצלה, ספק שהמכתב אליו חזר, כולם מאבדים את זכות ההצבעה בחלוקה, והחוב שלהם נמחק עם ההפטר. ראיתי חובות של 90,000 ש"ח שנעלמו בדיוק כך.

בחובות מוחרגים זה לא עובד. המוסד לביטוח לאומי לא יגיש תביעת חוב על מזונות והמרכז לגביית קנסות לא יגיש תביעה על דוחות, ובכל זאת החוב יישאר וניתן יהיה לגבות אותו גם שנים רבות אחרי ההפטר, בכפוף לדיני התיישנות. אין תאריך תפוגה שפותר את הבעיה, יש רק הסדר.

מה עושים עם החובות שנשארו

השורה התחתונה. חובות מוחרגים דורשים טיפול נפרד ופרואקטיבי, מיד אחרי ההפטר ורצוי עוד לפניו.

הדרך המעשית, פנייה למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסה ולעיתים לביטול תוספות פיגורים, בקשת הסדר תשלומים מול המוסד לביטוח לאומי לפי מצב רפואי וכלכלי, פנייה לגבייה בעירייה לגבי דוחות, והסדר מול רשות המסים לגבי רכיבי הקנס.

נקודה שרבים מפספסים, גם כשגובים מהם, יש כספים שאסור לעקל, ולכן כדאי להכיר את גובה הסכום המוגן מעיקול ולוודא שנשאר סכום מינימלי לקיום בסיסי בהתאם לדין. הסדר טוב בונים על סכום שאפשר באמת לעמוד בו, לא על סכום שמרשים בו את הפקיד וקורסים בחודש השלישי.

כשרוב החובות הם קנסות ומזונות, האם ההליך משתלם

השורה התחתונה. אם מרבית מצבת החובות אינה ברת הפטר, ייתכן שהליך חדלות פירעון אינו המסלול הנכון.

אני עושה חשבון פשוט עם כל לקוח. חייב עם 300,000 ש"ח חובות, שמהם 240,000 ש"ח קנסות, דוחות ומזונות, יעבור הליך של שלוש עד ארבע שנים, ישלם תשלום חודשי, ובסופו יימחקו לו 60,000 ש"ח בלבד. זה לא הפתרון שלו. הפתרון שלו הוא הסדר נושים ישיר, פריסה ובקשות להפחתת תוספות, לעיתים בשילוב איחוד תיקים.

לעומת זאת חייב עם 300,000 ש"ח שמהם 250,000 ש"ח בנקים, אשראי וערבויות, יצא מההליך אדם חופשי. סף הכניסה נמוך משחושבים, 17,482 ש"ח בלבד, וצו לפתיחת הליכים אפשר להשיג בתוך 2 עד 6 שבועות. השאלה איננה האם אפשר להיכנס, אלא האם כדאי.

מיפוי חובות לפני שפותחים הליך

השורה התחתונה. מיפוי מקצועי של כל חוב לפני הגשת הבקשה הוא ההבדל בין הליך שמשיג את מטרתו לבין הפתעה בסוף הדרך.

ככה זה נעשה. מוציאים דוח נתוני אשראי מלא. מוציאים ריכוז תיקים מרשות האכיפה והגבייה, כולל תיקים בערים שהחייב כבר לא גר בהן. בודקים יתרות במרכז לגביית קנסות, בגבייה של כל רשות מקומית רלוונטית, ברשות המסים ובמוסד לביטוח לאומי. מבררים אם יש פסקי דין פליליים עם רכיב פיצוי. ואז מסווגים כל שקל לשתי עמודות, בר הפטר ולא בר הפטר.

רק בשלב הזה יודעים מה ההליך ייתן באמת. בסוף התהליך גם רישום החייב בנתוני אשראי נמחק בחלוף כשבע שנים, וזה חלק מהשיקום.

אני עוסקת בחדלות פירעון למעלה מ-15 שנה, ובעברי ייצגתי מנהל מיוחד ונאמן מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון. ראיתי את התיקים מהצד של המערכת, ואני יודעת בדיוק מה נבדק, מה מוחרג ואיפה חייבים נכשלים. שיחה אחת ומיפוי מדויק של החובות יכולים לחסוך שנים של הפתעות בהמשך הדרך.

שאלות ותשובות

צו הפטר מוחק את רוב סוגי החובות האזרחיים, אבל מזונות, קנסות פליליים ומנהליים, דוחות חניה ותעבורה, פיצוי לנפגעי עבירה וחובות שמקורם במרמה נשארים בתוקף גם אחרי סיום ההליך. מי שנכנס להליך בלי לדעת זאת מראש נתקל בהפתעות לא נעימות בדיוק כשהוא חושב שהכול מאחוריו. מיפוי מדויק של כל החובות, הבחנה בין רכיב קרן לרכיב קנס, ותכנון מוקדם של הסדר לחובות המוחרגים, הם מה שמבדיל בין הליך שמשיג את מטרתו לבין תיק שממשיך לרדוף אחרי החייב שנים אחרי שההליך נגמר.

אודות הכותבת

עו"ד דנה פלד מתמחה בפשיטת רגל וחדלות פירעון מזה מעל 15 שנים. בעלת תואר LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. עו"ד פלד שימשה בעבר כבאת כוח מנהל מיוחד או נאמנת מטעם כונס הנכסים הרשמי ובתי המשפט המחוזיים, וליוותה אלפי תיקי פשיטות רגל, היכרות שמעניקה לה הבנה מעמיקה של המערכת מבפנים. כיום היא מייצגת חייבים לאורך כל הדרך, מהגשת הבקשה לצו כינוס נכסים ועד לקבלת צו ההפטר, מתוך יחס אישי, שקיפות מלאה וליווי צמוד.